במסגרת המאבק שלנו על עתיד ים המלח, השבוע הגשנו את התגובה שלנו לטיוטת הצוות הבין-משרדי הממשלתי בנוגע לזיכיון ים המלח החדש. שמחנו לראות שעמדות שקידמנו לאורך השנים, אומצו על-ידי הצוות. בהן; צמצום שטח הזיכיון, גביית תשלומים על שאיבת מי תהום ושימוש במי ים המלח, כרייה וחציבה של חומרי וואדי, וכן החלת דיני הסביבה ואימוץ של עקרון "המזהם משלם". עם זאת בטיוטה מופיעות מספר נקודות שאנחנו חולקים עליהן ונלחם לתקן אותן כדי שהמכרז שיצא יטיב כמה שיותר עבור כלל הציבור, שמשאב הטבע שייך לו.
התגובה שהגשנו מתייחסת למספר נקודות חשובות. הפעם נפרט על שלוש מהן.
ראשית, משך הזיכיון – הצוות מבקש להפקיד את עתידו של ים המלח בידיים פרטיות למשך עשרות שנים – לפחות 25 שנה. אנחנו מתנגדים למשך זיכיון כל כך ארוך. לדעתנו, אין כל הצדקה לתת זיכיון לתקופה של יותר מ-15 שנה. ככל שתקופת המכרז תהיה ארוכה יותר, כך האפשרות להגיב לשינויים בשטח נמוכה יותר.
שנית, חלק המדינה – בהינתן ש"מס ששינסקי" נכשל במטרתו להביא את חלק המדינה ברווחים ל-50% (חלק המדינה עומד היום על 30% בלבד), אנחנו קוראים למדינה לוותר על מס ששינסקי, ולעבור למודל שמבוסס על תמלוגים גבוהים יותר. כך, חלק המדינה יגיע לבין 50% מהרווח, ועד 80% כאשר החברה תהנה מרווחים גבוהים באופן חריג – טווח שמקובל במדינות רבות בעולם.
שלישית, דמי הזיכיון – בנינו מודל כלכלי מורכב, וחישבנו מה צריכים להיות דמי הזיכיון המינימליים שעל המדינה לדרוש במסגרת המכרז. מהנתונים שיש בידנו, שמבוססים על דוחות פומביים ועל טיוטת הצוותים, עולה שדמי הזיכיון המינימליים צריכים להיות 4.7 מיליארד דולר, לזיכיון לתקופה של 15 שנה. כל סכום נמוך מכך יהיה הענקת מתנה לטייקון על חשבון אזרחי המדינה.
קראו את המסמך המלא (לינק בתגובה הראשונה), והצטרפו אלינו למאבק על עתיד הזיכיון בים המלח עוד – https://shorturl.at/zn9zK
