משאב ציבורי ששווה כסף רב מחולק למקורבים עי שר התקשורת בחסות סמכות שעת חירום? לא במשמרת שלנו. השבוע הגענו לדיון בבגצ יחד עם עמותת הצלחה נגד החלטה של שר התקשורת שמעניקה למקורבים – בעלי תחנות רדיו מסוימות – הטבה ששווה כסף רב, תוך ניצול ציני של המלחמה. נמשיך להיאבק ביחסי הון-שלטון-עיתון בכנסת, בממשלה, וגם בבית המשפט. על מה מדובר? תהיו איתנו. בארץ יש 17 תחנות רדיו מסחריות פרטיות, כשלכל תחנה אזורית מותר לשדר רק באזור מסוים. תדרי הרדיו הם משאב ציבור מוגבל ששווה לא מעט כסף ולכן – הוא צריך להיות מחולק רק בהליך מכרזי, שוויוני ותקין. ברגע שמאפשרים לתחנה לשדר מחוץ לאותו אזור, כמות המאזינים ואיתה כמות המפרסמים וגודל ההכנסות מפרסומות – מתרחבים. כשהיה חכ באופוזיציה, בכנסת הקודמת, שלמה קרעי נלחם כתף אל כתף איתנו כדי לקדם מכרזים שוויוניים ברדיו האזורי, אך מאז שנכנס לתפקיד שר התקשורת – עשה פליק פלאק מפואר וניסה פעם אחר פעם להרחיב את אזורי ההאזנה לתחנות רדיו שמקורבות אליו. זה קרה עוד לפני המלחמה, ומשעה שלא הצליח – ניצל את המצב הביטחוני וטען שזה לשם שידור התרעות מקדימות לציבור החרדי שלא מסתובב עם טלפון חכם ושומע רק רדיו. ואיך אנחנו יודעים שמדובר בניצול ציני בלבד? התרעות מקדימות שעשויות להציל חיים הן חשובות כמובן, אבל במבחן המציאות – תחנות הרדיו הללו המשיכו לשדר באיזור המורחב תוכניות אקטואליה ופרסומות – כולל ראיונות של השר עצמו לקראת הבחירות – וכלל לא חוייבו להעביר את אותן התרעות מקדימות מצילות חיים. כך, מעבר לזה שאין לשר התקשורת שום סמכות בחוק לעשות מהלך כזה – גם אין לו שום הצדקה עובדתית. במהלך הדיון בבגצ נציג פיקוד העורף טען כי בעת הזו העורף נמצא במדרג ירוק של שגרה מלאה ללא שום מגבלות, וכי פיקוד העורף מעולם לא ביקש להרחיב דווקא את התחנות המדוברות. אנחנו טענו שאם המטרה היא לשדר התרעות מצילות חיים בפריסה רחבה לפלחים שונים באוכלוסייה – יש לא מעט חלופות טובות יותר וחוקיות, כמו תחנות של תאגיד השידור הציבורי. אין שום סיבה שגורמים פרטיים יעשו שימוש מסחרי ופוליטי במשאבים ציבוריים ששווים הרבה כסף, ללא מכרז. לא מדובר ברכוש פרטי של אף פוליטיקאי, ואנחנו כאן כדי לוודא שאיש לא ישתמש במצב החירום כדי לקדם אינטרסים צרים על חשבוננו. זאת ההזדמנות לצפות במנהלת המחלקה המשפטית של הלובי, דר עינת סולניק, טוענת בבגצ – בדרכ אסור לצלם בביהמש אבל הפעם בגלל הפרופיל הגבוה של הדיון – הוא צולם.
