2 דו״חות שונים של מבקר המדינה שפורסמו בשבועיים האחרונים מראים עד כמה הטיפול ביוקר המחיה לוקה בחסר. הדו״ח הראשון, שפורסם לפני שבועיים והוקדש לסוגיית הייבוא, מאשר את מה שאנחנו אומרים כבר שנים: רפורמות הייבוא הן צעד חשוב, אבל במתכונת הנוכחית – הן פשוט לא מספיקות. אז נכון שבעקבות הרפורמות האחרונות מספר היבואנים גדל ביותר מ-30% וחלק מהתקנים עברו למסלולים מקלים. אבל ישראל עדיין בתחתית ה-OECD בחשיפה לייבוא, ורפורמת ״מה שטוב לאירופה טוב לישראל״ מממשת רק כ-9% מהפוטנציאל שלה. במקום עיקרון אחד ברור של הכרה בתקן האירופי – נוצרו כמה מסלולים שונים לייבוא והרבה חריגים, והבלבול הזה פוגע בתחרות. הרפורמה הזו נולדה כדי להסיר חסמים ולהכניס תחרות, אבל אם היא לא מובילה לירידת מחירים – היא פספסה את המטרה. אסור למדוד את ההצלחה של הרפורמה בכמה יבואנים חדשים נרשמו, אלא בשאלה אחת פשוטה: האם המחירים באמת ירדו או לא. וזה לא נגמר שם. גם אם נתקן את כל הבעיות ברפורמה, עדיין יש פה בעיה עמוקה יותר – ריכוזיות. חמישה ספקים מחזיקים יותר ממחצית שוק המזון בישראל. כל עוד הממשלה לא תטפל בכוח המופרז של המונופולים – שום רפורמה לא תוריד באמת את יוקר המחיה. אבל מהדו״ח השני של המבקר שפורסם השבוע עולה שהקבינט החברתי-כלכלי בקושי התכנס, ושאין מדיניות ממשלתית כוללת לטיפול ביוקר המחיה. אנחנו לא מתייאשים. נמשיך להיאבק, מול הכנסת והממשלה, כדי להצליח להביא בשורה אמיתית לצרכנים.