שמתם לב איך המפלגות השונות פתאום מדברות לקראת הבחירות על פירוק מונופולים במזון? השיח הזה לא צמח יש מאין: כבר שנים שאנחנו אומרים שזה אפשרי ונדרש כדי לצמצם את הריכוזיות הגבוהה שיש בשוק המזון בישראל, ולהקל על הציבור שסובל מיוקר המחיה. עכשיו הגיע הזמן לתרגם את זה מסיסמאות לתוכניות עבודה שיהפכו למציאות. איך עושים את זה נכון?
***
כדי להוריד מחירים חייבים לפעול בשלושה מישורים במקביל:
- פירוק המונופולים במזון:
חברות ענק כמו תנובה, שטראוס ואסם רכשו לאורך השנים עוד ועוד מותגים, מה שמאפשר להן לשלוט על רוב המדפים בסופר. צריך להקים ועדה שתבחן את הצורך בפירוק הריכוזיות הזו, ותחשוב איך הכי נכון לעשות זאת.
- שיווק והפצה – סוף לחסימת המתחרים הקטנים:
היום האלטרנטיבה הכמעט יחידה של יצרני מזון קטנים להגיע למדפי הסופרים היא שאחת החברות הגדולות תפיץ אותם, והכוונה היא לא רק להובלה הפיזית אלא גם לניהול המו״מ המסחרי מול רשתות השיווק. זה מאפשר למונופולים בשוק המזון להתחזק עוד יותר, ומונע מהשחקנים הקטנים להתחרות בגדולים, וצריך לאסור על הפרקטיקה הזו.
- פירוק המונופולים הגיאוגרפיים:
יש אזורים שלמים בארץ שבהם פועלת רק רשת שיווק אחת, שלמעשה מתחרה בעצמה. חייבים לאסור על רשתות שיווק לשלוט באזורים שלמים, כי כשאין אלטרנטיבה בסביבה – המחירים משתוללים.
כמו שאמרה מנכ"לית הלובי, עו"ד לינור דויטש, בכתבה שפורסמה בנושא ב״דה מרקר״, יש לנו תוכניות עבודה והצעות מדיניות סדורות ומפורטות, ואנחנו נדאג שהן לא יישארו במגירה – ויתורגמו מהבטחות בחירות לרפורמות שיקודמו בכנסת הבאה.
