השבוע כולנו עסקנו במחדל טיסת הבלהות, שמראה מה קורה כשגופי המקצוע לא מפקחים כמו שצריך. אבל מה אם היינו אומרים לכם שזה יכול לקרות בכסף של כולנו? וזה כבר קרה. פרשת ׳סלייס׳ היא דוגמה דומה של מחדל ענק שנוצר בגלל חוסר תפקוד של הרשויות, במסגרתו נעלמו 850 מיליון שקלים של חוסכים. אז מה קורה כשהמערכת שאמורה לשמור על הכסף שלנו נכשלת, ומי לוקח אחריות? השבוע התקבלה החלטה משמעותית שמקדמת שתי דרישות שאנחנו מעלים כבר קרוב לשלוש שנים: בחינת ערבות מדינה לנפגעים ובירור פלילי רציני של הפרשה. במסגרת פרשת סלייס נעלמו כ-850 מיליון שקלים מחסכונות הפנסיה של הציבור, בהונאה הפיננסית החמורה בתולדות המדינה. מאז אנחנו פועלים כדי שהמדינה תיקח אחריות על המחדל, ולא תשאיר את הנפגעים לבדם. טענו שוב ושוב בבית המשפט שצריך למצות את האחריות מול בכירים בחברה והגורמים האחראים, ולבחון רשת ביטחון לחוסכים באמצעות ערבות מדינה. במקביל, ליווינו נפגעים בהגשת תלונות למשטרה ואף הגשנו ערר לפרקליטות לאחר שתלונות נסגרו והפרשה נותרה ללא חקירה פלילית משמעותית. עכשיו, בהחלטת בית המשפט, השופטת סיגל יעקבי התייחסה לטענות האלה באופן ברור. בעניין ערבות המדינה היא הצביעה על הקושי בעמדת משרד האוצר, שלפיה הערבות אינה רלוונטית לסלייס, וקבעה כי מצופה מהמנהל המורשה, שאחראי להשבת הכספים, לפעול לקבלת ערבות מדינה, כולה או חלקה, לטובת הנפגעים. גם במישור הפלילי נרשמה התפתחות משמעותית. השופטת קבעה כי מהבדיקות עולה חשש ממשי שביסוד הפרשה עמד מהלך מתואם ומאורגן שנועד להסיט את כספי העמיתים להשקעות בעייתיות, וכי שתיקת גורמי אכיפת החוק רועמת באוזניהם של הנפגעים. נוכח הזמן שחלף, חומרת הדברים והיקף הפגיעה, היא הורתה להעביר את הסוגיה לבחינת היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה. זה בדיוק הכיוון שאנחנו פועלים לקדם כבר שלוש שנים: לא להשאיר את נפגעי סלייס לבד, ולא להשלים עם מצב שבו מאות מיליוני שקלים מכספי פנסיה נעלמים בלי בירור פלילי ממצה. עכשיו הכדור עובר ליועצת המשפטית לממשלה ולפרקליט המדינה. פנינו אליהם מיד והצגנו את חומרת הפרשה, ואנחנו מצפים שההליך יתקדם במהירות ובנחישות. עבור רבים מהנפגעים, בהם קשישים וניצולי שואה, הזמן הוא לא עוד סעיף בהליך משפטי. הם חסכו כל חייהם כדי להגיע לשנים האלה עם ביטחון כלכלי, ואין להם שנים להמתין. שמירה על כספי החוסכים בסלייס היא שמירה על כספי הפנסיה של כולנו. אם מחדל כזה יכול להסתיים בלי שאף אחד נדרש לקחת אחריות, בלי אכיפהו