טילים ממשיכים ליפול במרכזי הערים – ובכל זאת קשה לפספס את הכותרות המדאיגות על מחירי האנרגיה המזנקים. האם מחירי הנפט והגז הם אלו שיכריעו את משך המלחמה? כיצד זה משפיע על ישראל, ומה יקרה במלחמה הבאה? בואו נצלול: בניגוד למלחמה הקודמת עם איראן, המלחמה הנוכחית היא מלחמה איזורית מלאה, כשהאיזור שבו היא מתרחשת הוא תחנת הכוח העולמית: המפרץ הפרסי מרכז מאגרי נפט וגז טבעי אדירים, האחראים על אחוזים ניכרים מאוד מההיצע העולמי. אם זה לא מספיק, איראן גם חוסמת את השייט במיצרי הורמוז – הנתיב שבו עובר כמעט כל הנפט מהמפרץ – מה שמוביל לעליית מחירים של עשרות אחוזים (וברגעים מסויימים אפילו 100 אחוזים) ביחס למחירי הנפט והגז לפני חודש. כמובן שעליות המחירים הללו צפויות להשפיע באופן ניכר על מחירי החשמל. ואולם, בעוד שמדינות אירופה נסמכות באופן כמעט בלעדי על הגז מהמפרציות, שתקוע במיצרי הורמוז, ישראל לכאורה מגיעה למערכה הזו כשהיא לא תלויה באף אחד מבחינה אנרגטית – יש לנו שלושה מאגרי גז, שמפיקים בשגרה את כל הצרכים האנרגטיים של ישראל, ואנחנו אפילו מייצאים למדינות שכנות – ירדן ומצרים. נוסף על כך, ישראל התברכה בשמש רבה, שיכולה לספק חשמל סולארי. כך, על פניו, לאזרחי ישראל יש את כל התנאים כדי לשלם מעט על חשמל שזול לייצר גם בזמן מלחמה – אז למה זה לא קורה? בימי שגרה, כ-70% מייצור החשמל המקומי מבוסס על גז טבעי. לעומת זאת במלחמה, מטעמי ביטחון, משרד האנרגיה נאלץ להשבית את הפקת הגז בשניים מתוך שלושת המאגרים הקיימים. כך, חלקים גדולים מהחשמל בישראל מיוצרים היום באמצעות סולר ופחם – שמחיריהם, שגבוהים גם בשגרה ממחיר הגז, עולים עכשיו בעשרות אחוזים. בעצם, למרות כל המשאבים ואף על פי שידענו שמלחמה עם איראן צפויה לקרות – ישראל לא נערכה כראוי למצב הזה. הסיבה לכך היא שאין לממשלה מדיניות ארוכת טווח בנוגע למשק האנרגיה כולו ולגז הטבעי בפרט. באפריל 2025, פורסמו מסקנות הביניים של הוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות הגז הטבעי – ועדת דיין. חודשיים אחרי המלחמה הקודמת, ובטרם פרסום המסקנות הסופיות, נחתם הסכם ייצוא ענק בין מאגר לוויתן – מאגר הגז הגדול ביותר של ישראל – ובין מצרים, לייצוא 130 מיליארד מ"ק של גז – כמעט עשור של צריכת גז מקומית. בדצמבר 2025 שר האנרגיה אישר את העסקה, אבל מסקנות סופיות של ועדת דיין – עדיין אין. גם מדיניות ארוכת טווח בנוגע לאנרגיות מתחדשות – שהיו יכולות לצמצם משמעותית את התלות של ישראל בדלקים היקרים – מעוצבת כעת על בסיס מידע והחלטות ישנות בתחום הגז – כאלה שנכתבו לפני 8 שנים. ועדת דיין חייבת לפרסם, במהרה, את המסקנות שלה, ועליה לדאוג לעצמאות האנרגטית של ישראל בעשורים הקרובים – לשמור יותר גז עבור אזרחי ישראל, לדאוג למאגרי חירום, ולהתחיל לעצב את המשק ליום שאחרי הגז. בלי שינוי משמעותי במדיניות הנוכחית, בעוד פחות מ-20 שנה ישראל תחדל להיות עצמאית אנרגטית בשגרה, והרבה הרבה קודם לכן, בחירום. יש לדחות את המועד הזה כמה שניתן, ולדאוג לכך שנגיע אליו מוכנים, והזמן לזה הוא עכשיו. גם לכם חשוב לדאוג למשאבי הטבע ולהבטיח משק אנרגיה יציב לעשורים הקרובים? הצטרפו אלינו בכל סכום.