הממשלה הטילה על משרד האוצר לגבש המלצות להורדת מחירי המזון בעקבות #מרדהפסטה שיזמנו. להקים צוות זה החלק הקל – רק בעשור האחרון שני צוותים משמעותיים כבר העמיקו בנושא, והגישו המלצות לעניין אך היישום של מסקנותיהם היה חלקי ולא אפקטיבי:
ב-2012, בעקבות מחאת הקוטג' הוקמה ועדת קדמי, שהצביעה על הריכוזיות בתחום המזון כאחת הסיבות המרכזיות ליוקר המחיה, והוכיחה זאת באמצעות השיטה של העלאת המחירים המתמדת של מי שמנהל את תעשיית המזון. כשמחירי התשומות עלו, חברות המזון (כמו תנובה, שטראוס ואסם) גלגלו את המחיר לרשתות הסופרמרקטים, שגלגלו את המחירים לצרכן – ששילם יותר. וכשמחירי התשומות שלהם ירדו – המחירים נשארו זהים, וחברות המזון פשוט הגדילו את הרווח.
אחריה פעלה ועדת לנג, שהתמקדה בתחום של ייבוא ואמורה הייתה להגביר את היבוא בכלל ענפי המשק בתקווה שהדבר יביא לירידה במחירי המזון, למרות שזהו הענף בו החלק של הייבוא הוא הקטן ביותר (בהשוואה לאלקטרוניקה או ביגוד למשל). ועדת לנג הציעה לחזק את היבואנים המקבילים, אשר עשויים לשבור את המונופול של יבואנים גדולים כגון שסטוביץ, דיפלומט ויוניליוור – מונופולים שמוצריהם נמכרים בעשרות אחוזים יותר בארץ מאשר בחו"ל.
הועדות הובילו לחקיקה שחימשה את הרגולטורים בכלים חזקים להגברת התחרות. אלא שלפי דו"ח מבקר המדינה מ-2021, לא נעשה בכלים אלו שימוש מספק. הריכוזיות נותרה במצב דומה, ובמקרים מסוימים אפילו התגברה.
לאור זאת, אנחנו לא מסתפקים בשינויים מהסוג שבוצע עד כה ודורשים שינוי מבני עמוק בענף המזון, כי המבנה של השוק הוא הסיבה למחירים הגבוהים. שר האוצר וראש הממשלה יצאו בהצהרות על כוונותיהם לקדם מהלכים דרמטיים להורדת יוקר המחיה. אנחנו מתכוונים להמשיך את הלחץ, ולוודא שיספקו את הסחורה. מקווים שהם נחו בפגרה ובפסח – כי הגיע הזמן לחזור לעבוד ולפרק את הריכוזיות בענף המזון.
הורדת מחירי המזון בישראל נמצאת בידיים שלכם – הצטרפו: https://lobby99.org.il/join
#הוןשלטוןצרכנות
