אנחנו כבר מזמן חיים בעידן ה-AI והאינטרנט, אבל חוקי התקשורת המיושנים, לא הותאמו לעידן הדיגיטלי, והם מתייחסים לכלי תקשורת מסורתיים כמו עיתון יומי מודפס וערוצי טלוויזיה כמו 12 ו-13. לכן, על הצורך הדחוף בתיקון החוקים, אין כיום ויכוח – כולם מסכימים שכללי המשחק חייבים להשתנות. השאלה היא מה עושים ואיך עושים את זה נכון.סיסמאות בחירות על פתיחת השוק לתחרות והפחתת רגולציה לא מספיקות, כי נדרשת ראייה ארוכת טווח שתבטיח עיתונות חופשית, עצמאית ומגוונת, עם כללי משחק אחידים ופיקוח בלתי-תלוי. אז מה אנחנו מציעים? כחלק מסדרת תוכניות העבודה שלנו לכל המפלגות, לקראת הבחירות הקרובות – הנה מה שהממשלה הבאה צריכה לעשות כדי להבטיח תקשורת חופשית וחזקה, שתשרת את הציבור ולא אינטרסים צרים של קבוצות כוח ובעלי הון: ביטול חוק השידורים שחוקק בכנסת האחרונה, שמחזק את כוחם של בעלי ההון ואת יכולתם להשפיע על תכני החדשות ועל סדר היום הציבורי. הקמת רגולטור אחוד, שיחליף את הרשות השנייה ואת מועצת הכבלים והלווין ויהיה עצמאי, מקצועי ומנותק לחלוטין מהדרג הפוליטי, ועם סמכויות פיקוח ואכיפה אפקטיביות. יצירת הפרדה פיזית, ניהולית ותקציבית בין בעלי השליטה של הערוץ לחברות החדשות – זאת כדי לנתק את ההשפעה של בעלי השליטה על התוכן החדשותי ולמנוע קידום אינטרסים צרים, תכנים ממומנים או פרסום סמוי בשידורי החדשות. מניעת ריכוזיות – לא הגיוני שבעל שליטה אחד יחזיק במספר רב של כלי תקשורת. יש לאסור בצורה גורפת על אחזקה של מספר מערכות חדשותיות, לצד החלת חובות שקיפות וגילוי מלא של בעלי השליטה, הזיקות העסקיות והאינטרסים הכלכליים. שמירה על עצמאות השידור הציבורי – הן תקציבית והן ניהולית – מפני השפעה של פוליטיקאים, שכן גוף חדשות ציבורי ועצמאי הוא החלוץ בביקורת על מוקדי כוח שלטוניים וכלכליים כאחד.הממשלה הבאה צריכה להבטיח שהאסדרה בשוק התקשורת תשמור על עיתונות חוקרת ועצמאית שתבקר מוקדי כוח ותשרת אך ורק את האינטרס הציבורי. יש לנו תוכניות עבודה והצעות מדיניות סדורות ומפורטות, ואנחנו נדאג שהן לא יישארו במגירה – ויתורגמו מהבטחות בחירות, לרפורמות שיקודמו בכנסת הבאה.