עד כה, התאגידים הגדולים יכלו להשפיע בסתר על הליכי חקיקה באמצעות הגשת תגובות להצעות חוק באתר הממשלתי באופן חסוי ונסתר מעיני הציבור. בעקבות פעילותנו בנושא הובהר שגם אם העמדות יוגשו באופן חסוי, עדיין ניתן יהיה להגיש בקשת חופש מידע ולפרסם אותן.
לפני מספר חודשים הגבנו להצעת חוק שמבקשת להקדים את תשלומי המסים של החברות שעושות שימוש במשאבי הטבע שלנו, וגילינו שמרבית התגובות להצעת החוק – ככל הנראה של חברות הגז – הוגשו באופן שאיננו חשוף לציבור. אנחנו כמובן לא הרמנו ידיים והגשנו בקשת חופש מידע, אבל הבקשה שלנו נדחתה – החברות התנגדו למסירת המידע בטענה שאתר החקיקה הממשלתי מאפשר להגיש את התגובות כך שלא יפורסמו באתר, ולכן מדובר בהתחייבות שהעמדות לא יפורסמו, התחייבות שאותה הרשות לא יכולה להפר.
כמובן שלא מדובר רק בחברות הגז. חברות רבות במשק מנסות להשפיע על הליכי חקיקה – לתמוך בחוקים שיועילו להן ולהתנגד לחוקים שיפגעו להן בשורת הרווח. וכיוון שמדובר בבעיה רוחבית, הלכנו על פתרון רוחבי – פנינו למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו״ד רז נזרי, וביקשנו ממנו להבהיר שגם אם העמדות מוגשות כך שלא יופיעו באתר החקיקה הממשלתי – הן עדיין כפופות לחוק חופש המידע ויפורסמו בהתאם לשיקולים ולאיזונים שבחוק.
לשמחתנו בקשתנו התקבלה, האתר תוקן וכעת חברות לא יוכלו להשאיר את תגובותיהן להליכי חקיקה חסויות. אם הן רוצות להשפיע על המדיניות הממשלתית לטובת האינטרסים שלהן – עכשיו הן צריכות לעשות זאת באופן גלוי.
רוצים לעזור לנו לחשוף את האופן שבו התאגידים הגדולים משפיעים על הליכי חקיקה? הצטרפו: https://bit.ly/3DlzusL
#הוןשלטוןשקיפות
