החפזון מן השטן: הרפורמה בשידורים טסה במהירות שיא, ואנחנו מבקשים לעצור את המטוס לפני שתהיה התרסקות. רפורמה בשוק השידורים לא מקודמת כל יומיים, ואסור להחליף מודל לא טוב של המועצה שתפקח על השוק, במודל שרק נראה יותר טוב כלפי חוץ – אך יכול לאפשר שליטה פוליטית בכסות של עצמאות. השבוע הגיע הלוביסט הציבורי שלנו, בעז אקרמן, לדיון וקרא לתקן את הסעיפים הבעייתיים כך שהמועצה המוקמת במקום הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, תהיה עצמאית ובלתי תלויה. נמשיך לפעול מול כל הגורמים ולהיאבק בוועדה כדי להבטיח רגולטור מקצועי, עצמאי וחזק.
לפי הצעת החוק, בראש ועדת האיתור שתבחר ארבעה חברים למועצה החדשה של הרשות, יעמוד מנכ"ל משרד התקשורת – מינוי פוליטי של השר. נוסף על אותם ארבעה נציגים, מנכ"ל המשרד ימנה גם נציג מטעם המשרד, וכך – במישרין או בעקיפין – לדרג הפוליטי תהיה שליטה כמעט מלאה (5 מתוך 7 חברים) על הגוף שאמור לפקח על שוק השידורים כולו, ועל ספקי החדשות בפרט. ומה עם איזונים ובלמים? אם במקרה יועמ"ש הרשות יבקר החלטות – ניתן לפטר אותו ברוב של (ניחשתם נכון) חמישה חברי מועצה. בלי עילות, בלי הצדקות ובלי שימוע.
לרשות ולמועצה כוח רב – הטלת קנסות גבוהים, קביעת כללים למדידת נתוני צפייה, סמכות לבטל רישום של כלי תקשורת ובכך למנוע מהם לשדר, וסמכות לאשר מיזוגים ורכישות בשוק השידורים (בהתייעצות עם רשות התחרות) – מה שיכול ליצור בעיה מול חוק התחרות הכלכלית. סמכויות אלו הן חשובות ונדרשות, אך הן רק מדגישות את החשיבות לבצר את עצמאות המועצה, ולנתק אותה מכל זיקה לדרג הפוליטי. בשביל זה, צריך להעמיד בראש ועדת האיתור גורם אחר, שאינו משרת אמון של השר; לנהל פרוטוקולים של דיוני ועדת האיתור והמועצה ולפרסמם לציבור; ולהגדיר מפורשות את סמכויות יו"ר ועדת האיתור. הבטחת העצמאות מהדרג הפוליטי ומגורמים מסחריים היא הבסיס להענקת סמכויות משמעותיות למועצת הרשות, שיאפשרו לה לפקח על השחקנים ולאסדר את השוק.