לאחרונה קבוצת פוקס החליטה במהלך חד צדדי שהיא מפסיקה לשלם דמי שכירות לקניונים בגלל הירידה במחזור המכירות מאז פתיחת המערכה מול איראן. ההערכה היא שקבוצות עסקיות גדולות נוספות יילכו בעקבותיה. האם מדובר במהלך לגיטימי במסגרת מו"מ בין הקבוצה לקניונים, שיביא "בשורה" גם לשאר החנויות בקניון, או במהלך כוחני שמתאפשר בגלל הכוח שצבר ויזל, שמחזיק ב-26 מותגים שונים? האם הקניונים יגלגלו את הפגיעה בהכנסות לבעלי חנויות פחות חזקים? והאם אישור של עוד רכישות ומיזוגים ע"י קונגלומרט עצום כמו פוקס תורם לתחרות או לכלכלה? *** קבוצת פוקס היא קבוצת קמעונאות ענקית. היא פועלת בשווקים שונים: מאופנה וטקסטיל, דרך מוצרים לבית, טיפוח, ספורט, ועד חנויות סטוק. היא מעסיקה 16 אלף עובדים, מחזיקה בבעלותה 26 מותגים, ויש לה 1,153 חנויות בארץ ובעולם. בכל זמן מה, פוקס עולה לכותרות כי זוכה בזיכיון ישראלי לעוד רשת בינלאומית או מתמזגת עם עוד חברה. מצב כזה שבו חברה מתמזגת עם חברות בשווקים שונים שהיא לא פועלת בהן עד לאותו השלב, נקרא "מיזוג קונגלומרטי" – שילוב של שתי חברות שפועלות בענפים שונים או שווקים לא קשורים, תחת חברת אם אחת. מיזוג שכזה בדרך כלל מהווה איום פחות ישיר על התחרות מאשר מיזוג בין שתי חברות שמתחרות באותו השוק, או שתי חברות שפועלות במקטעים שונים בשרשרת הערך של אותו המוצר (למשל יצרן ומפיץ). אבל, גם מיזוג כזה עלול להעלות חששות תחרותיים, למשל כאשר שתי החברות המתמזגות בשווקים לא קשורים פוגשות את אותו הלקוח בנקודת הקצה. למשל, שתי חברות מזון שפועלות בשווקים שונים, או – כמו בענייננו: שתי חברות ששתיהן פועלות במתחמי קניון. במקרה כזה, ככל שמתקיימים מיזוגים קונגלומרטיים רבים, עלולה להיווצר קבוצה עסקית שיש לה כוח רב ותנאים מועדפים למו"מ או על פני מתחרים קטנים יותר באותו הענף. האם קמעונאי יכול להגיד לקבוצה עסקית עצומה שיש לה מגוון רחב של מוצרים בשווקים שונים שהוא לא מסכים לתנאי ההתקשרות שלה? האם קניון יכול להגיד ללקוח עוגן כמו ויזל, שיש לו חנויות רבות במתחם, שהוא לא מסכים לדרישה שלו? ואם יסכים – האם המחיר של ההנחה בשכירות, או הוויתור על דמי השכירות, לא יתגלגל לבעלי העסקים הקטנים שאין להם עוד חנויות רבות באותו הקניון? לכן, גם הנושא של מיזוגים בין חברות בשווקים שונים צריך להיבחן לעומק. ואכן, לפני כ-3 שנים פרסמה רשות התחרות "קול קורא" בעניין המיזוגים הקונגלומרטים. בעבודה יסודית שעשינו, הצבענו על כך שגם במיזוגים כאלו גלום סיכון – וה-דוגמה שהבאנו, היא ויזל והקניונים. צריך לבחון היטב מול מי פועלת הקבוצה העסקית הקונגלומרטית והאם המיזוג עלול להוביל לדחיקת מתחרים, קשירה בין מותגים שונים ועוד. אנו רואים שהשטח לא מחכה לגילוי דעת של רשות התחרות, ופרקטיקות של שימוש בכוח המרוכז כבר קורות בשטח. לכן אנחנו קוראים לרשות לפעול לפרסום גילוי דעת מפורט שיסביר איך נבחנים המיזוגים האלו, ואיך מבטיחים שלאף גורם לא ייווצר כוח מצרפי רב מדי.



