הייתם מצפים שכשמשאב שייך למדינה – כלומר לציבור – הציבור יוכל לדעת כמה מסים משלמים מי שקיבלו רשיון להפיק את המשאב. אלא שבמקרה של אוצרות הטבע גם בים המלח, וגם במקרה של הגז הטבעי, המצב ממש לא כך.
גם במקרה של כימיקלים לישראל שמחזיקה בזיכיון ים המלח וגם במקרה של שותפויות הגז, לחברות האלה יש עסקים חובקי עולם והדו"חות שלהן מקשים להפריד בין עסקים בארץ ובחו"ל, כך שבלתי אפשרי לדעת כמה מס חברות הן שילמו לרשות המיסים בישראל.
ביחס לחוקי מס ששינסקי שנחקקו בעשור האחרון כדי להגדיל את חלקו של הציבור במשאבי הטבע ל 60% השורה התחתונה עוד יותר מקוממת: גם עבור מאגרי הגז תמר ולוויתן וגם עבור ים המלח, לא שולם שקל אחד של מס ששינסקי.
כי"ל היו אמורים לשלם ב-2018 מאות מיליוני שקלים במס ששינסקי, אבל הם החליטו לפרש את החוק באופן "מעניין", ובאמצעות "תעלולים חשבונאיים" החליטו שהם צריכים לשלם אפס שקלים מס והם אכן עדיין לא שילמו. רשות המסים לא קיבלה את הפרשנות הזו, אבל זה יכול לקחת שנים של דיונים משפטיים עד שהמדינה תראה את הכסף.
במקרה של מאגרי הגז, תחזיות בנק ישראל ומשרד האוצר קבעו כי תשלומי מס ששינסקי יחלו כבר ב 2018 ובפועל נראה שהם יתחילו במקרה הטוב ב 2021.
בינתיים רשות המיסים מנהלת הליכים משפטיים מול חברות הגז על מחלוקות בינהן, אך כל ההליך הזה איננו שקוף כלל לציבור.
לכן מזה זמן אנחנו מבצעים מעקב אחרי עבודת רשות המיסים, ובשבוע שעבר נפגשנו איתם בפעם השנייה בחודשים האחרונים. רשות המיסים אומנם שומרת על סודיות בכל מה שקשור לגביית מיסים, אבל פקידיה בכל זאת הסכימו להיפגש איתנו ולדון בחוק מיסוי משאבי טבע, ובפרצות שמנצלים הטייקונים כדי להתחמק מתשלום מיסים, גם במקרה של הגז וגם במקרה של ים המלח.
אנחנו נחושים לסגור את הפרצות הללו ולוודא שישולם מס כחוק. אין שום הצדקה שבגלל חוסר שקיפות, הטייקונים שהשתלטו על משאבי הטבעי הציבוריים לא ישלמו את מלוא חבות המס שלהם.
גם אתם חושבים שהציבור צריך ליהנות מרווחי משאבי הטבע הלאומיים? הצטרפו עכשיו ללובי 99. https://bit.ly/39xXYPM
