כאשר אתם הולכים לסופר, אתם הופכים את האריזה של מוצרי המזון שאתם רוכשים ובודקים כמה חומרי טעם וריח, חומר משמר וצבעי מאכל יש במוצר? משרד הבריאות מקדם רפורמה, שלאחר שהושפעה מלחצים של חברות המזון, עלולה להפוך את הבדיקה הזו לאפילו יותר מבלבלת ממה שהיא היום.
הרפורמה שמקדם שירות המזון הארצי, אחד הגופים החשובים במשרד הבריאות, תגדיר אילו תוספות מזון ניתן יהיה להכניס למוצרי מזון, ואיך יחויבו היצרנים והיבואנים לסמן את הימצאות התוספות במוצר. למה זה מעניין את חברות המזון? כי תוספות מזון הם החומרים שמוסיפים למוצר למטרה שאיננה תזונתית, כמו למשל הארכת חיי המדף או שינוי הצבע. חברות המזון מבקשות מכם להכניס לגופכם חומרים שלא לצורך תזונה, אלא בדרך כלל כדי להגביר את הרווחיות של המוצר.
המטרה הרשמית של הרפורמה היא התאמת הכללים בישראל לכללים החלים באיחוד האירופי ובארצות הברית, מה שכמובן יקל על יבוא מזון. המטרה נראית חיובית וראויה, אך לאחר התייעצויות עם מומחים בתחום, עולה חשש שהתקנה החדשה מושפעת מעבודת לובי מאומצת של תעשיית המזון, שהאינטרס המובהק שלה הוא לאפשר כמה שיותר תוספות עם כמה שפחות שקיפות לצרכן.
על המעורבות של תעשיית המזון ניתן ללמוד מהמסמכים שצורפו לתקנות שהוגשו לכנסת, בהם צוין במפורש כי כוונת התקנה, בין היתר, לתת מענה לתובענה ייצוגית שהוגשה נגד חברת דיפלומט. דיפלומט, אחת מיבואניות המזון הגדולות במדינה, נתבעה על כך שהיא ייבאה לארץ דגני בוקר המכילים תוספי מזון שאינם נכללים ברשימת התוספות המותרות בישראל.
שירות המזון אף ניסה לבצע "מחטף" ולייצר מצב בו הרפורמה תאושר ב"מסלול עוקף כנסת", הרחק מעין הציבור, על סמך חתימת שר בלבד וללא דיון במליאת וועדת הבריאות, כפי שנדרש היום.
הניסיון הזה נבלם בינתיים, אך התקנות מעלות שאלות רבות לגבי זכות הצרכן לשקיפות. למשל, האם זה הוגן לסמן את חומרי הטעם והריח, הצבעים והחומרים המשמרים בסימן E שלהם בלבד מבלי לציין את שמם בשפה פשוטה?
לכן הערנו למשרד הבריאות שהדיונים האלו, על האיזון הראוי בין האינטרסים של חברות המזון לשמירה על בריאות הציבור, לא יכולים להתקיים מאחורי דלתיים סגורות, בין הפקידות ללוביסטים של התעשייה. האינטרס הציבורי מחייב דיון פומבי ושקוף בתקנות, שייערך בוועדת הבריאות של הכנסת.
רוצים לעזור לנו במאבק למען בריאות הציבור? https://bityl.co/6uXl
#הוןשלטוןבריאות
