מה משותף למשבר הסלמונלה בשטראוס ב-2022, להלוואות ללא כיסוי שנתן בנק איגוד לטייקון אליעזר פישמן ולפרשת העלמות המס בארה"ב של בנק הפועלים? בכולם החברה פישלה, הוגשה בשמה תביעה נגזרת ואז דירקטוריון החברה הקים "ועדה מייעצת" שלמרבה הפלא טענה שאין הצדקה לתביעה. זה לא ייעוץ, זה טיוח – והוא נעשה על חשבוננו, כי כספי הפנסיה שלנו מושקעים בחברות הללו. השבוע השתתפנו בדיון בבית המשפט הכלכלי כדי לשים סוף למסחרה הזו, וכבר בתחילת הדיון הצביעה השופטת על הבעיה המבנית בוועדות האלה.
השימוש ב"וועדות מייעצות" הפך לאחד הכלים הציניים ביותר של טייקונים ונושאי משרה בשוק ההון כדי להתחמק מאחריות. אחרי שמוגשת תביעה נגזרת נגד בכירים בחברה, הדירקטוריון שלה מקים ועדה מייעצת תחת הכינוי המכובס "ועדה בלתי תלויה", שמטרתה לבחון האם נכון לנהל את התביעה.
זה מה שקרה גם בתיק שעליו הגבנו, שעוסק במקרה שבו הטייקון יצחק מירילשוילי, שמחזיק במספר חברות, בהן חברות נדל"ן וכלי תקשורת, ניצל לכאורה הזדמנות עסקית של חברה ציבורית שבה הוא שולט (חברת רוטשטיין נדל"ן) לטובתו האישית – כלומר, רווח של מיליוני ש"ח שלא הולך לחברה הציבורית שבה כספי הפנסיה שלנו מושקעים אלא לכיס של מירילשוילי עצמו. גם במקרה הזה הוקמה "ועדה מייעצת" שקבעה שהוא לא באמת ניצל הזדמנות של החברה ולכן אין עילת תביעה.
אבל ברגע שהוועדות הללו, שבמקרים רבים עומדים בראשן שופטים בדימוס ובכירים באקדמיה, ממונות על-ידי הדירקטוריונים של החברות, אלו שנגדן מוגשת התביעה, ומקבלים את השכר ממנה – לקרוא להן "ועדות בלתי תלויות" זו פשוט בדיחה.
ופה בדיוק אנחנו נכנסים לתמונה. כארגון שעוקב במשך שנים אחרי הפרקטיקה הזו, פנינו בבקשה להצטרף להליך כ"ידיד בית המשפט" כדי להביא בפניו את התמונה הרחבה. בדקנו 20 הליכים שהתנהלו בשנים האחרונות בהם הוקמו ועדות, וב-19 מתוכם הוועדות המליצו שלא צריך להגיש את התביעות. טענו שמתן משקל למסקנות של ועדות כאלו הוא פרס לבעלי שליטה ולנושאי משרה והוא פוגע אנושות בהרתעה.
והנה כבר בדיון המקדמי, בית המשפט אותת בכיוון ברור: השופטת הבהירה כי לא ניתן לייחס משקל להמלצת הוועדה המייעצת, והצביעה על הבעיה המבנית שטמונה בוועדות כאלה. בדיוק כמו שטענו.
הגיע הזמן להפסיק להתייחס לבדיקות פנימיות כאל תחליף לצדק – הציבור לא צריך לממן את הטעויות של הטייקונים, והוא בטח לא צריך לקנות את התירוצים שהם מייצרים לעצמם בתשלום.
