התשובה לשאלה הזו היא שחברות גדולות וטייקונים מצליחים להשפיע לא מעט על חקיקה והחלטות ממשלה. כאשר הן עוסקות באינטרסים הכלכליים שלהם – הם מפעילים לוביסטים, קשרים פוליטיים ואת הידע והכח שנצבר בחברות שלהם, כדי לשרת את שורת הרווח.
אך הבשורה הטובה היא שרפורמה חדשה יכולה להפוך את תהליך גיבוש הרגולציה לשקוף יותר ונתון פחות להשפעות של אינטרסים זרים. משרד ראש הממשלה, האוצר והמשפטים פרסמו 'קול קורא' להשתתף ולהשפיע על גיבוש רפורמה לשיפור מדיניות הרגולציה בישראל. ישר נכנסנו לעובי הקורה, כדי לוודא שרגולציות חדשות שמגבשת הממשלה אכן ישרתו אינטרסים ציבוריים ויהיו לטובת האזרח שקולו לא תמיד נשמע.
לכן, תגובתנו ל'קול קורא' הדגישה באלו אפיקים ודרכים, לדעתנו, על הרגולטור לפעול כדי להפוך את הליך גיבוש הרגולציה ליעיל ושוויוני יותר :
? ביקשנו כי כל התהליכים – הפגישות והדיונים המקצועיים לקראת גיבוש הרגולציה יהיו שקופים לציבור (כולל דיווח, בין היתר, על פגישות עם נציגי החברות הגדולות והלוביסטים שלהן) ויזומנו אליהם גם נציגי חברה אזרחית הדואגים לאינטרס הציבורי.
? הסברנו את החשיבות בהקמת גוף פיקוח ובקרה על הליכי הרגולציה, שידאג לכך שהרגולטור אכן מגבש רגולציה שהיא לטובת הציבור ואיננה מטילה עליו נטל כספי כבד ומיותר, וביקשנו שאותם כללים שיאושרו במסגרת הרפורמה יחולו גם על הרגולטורים הפיננסיים השונים כמו בנק ישראל ורשות שוק ההון שעד כה היו פטורים מעמידה בנורמות רגולטוריות (אך מבלי לפגוע בעצמאותם).
? הדגשנו את החשיבות בשמירה על כוחה של הכנסת, באיזון שבין הרשויות, והפיכתה ל'שחקן פעיל' בהליך – כמפקחת על הממשלה בקידום הרגולציה – באמצעות ׳שימוע ציבורי׳ בכנסת לאותם שרים שיציגו רגולציה הסותרת את עמדתו המקצועית של גוף הפיקוח שיוקם.
בימים האחרונים נפגשנו (בתמונה) עם חברי הצוות הממשלתי המשותף כדי לקדם עקרונות חשובים אלו לטובת ייעול ושיפור איכותה של הרגולציה שמגבשת הממשלה.
חזקו אותנו והצטרפו עוד היום ללובי הציבורי, שנוכל לדאוג לאינטרס הציבורי בכל הזירות: https://bityl.co/6liU
#הוןשלטון
