הרגשת פעם שהמבצע בסופר הוא לא באמת מבצע? זו לא רק הרגשה – זו השיטה הפסולה של הרשתות להעלות מחירים בלי שנרגיש. בדקנו בפועל כמה המנהג הפסול הזה נפוץ – והמצב חמור משציפינו.
אז מה זה המבצעים הפיקטיביים האלה? הרשת מעלה מחירים, ואז מפרסמת "מבצע" – שהוא בעצמו במחיר גבוה יותר ממה שהיה לפני ההעלאה. ומכיוון שמבצעים תמיד עם תאריך תפוגה, התוצאה לאורך זמן היא שהמחירים עולים מצד אחד, ובצד השני מציגים לצרכנים שמדובר ב"מבצע שאסור לפספס".
אנחנו בלובי 99 עוקבים מזה כמה שנים אחר המחירים ברשתות הגדולות אבל קבצי המחירים תמיד נוסחו בצורה מסובכת עם המון סוגים של מבצעים שונים ("2 ב-15", "הנחת 15% למחזיקי כרטיס אשראי X"). לאחרונה, מחלקת המחקר שלנו החלה לעבד את נתוני המבצעים בצורה אוטומטית, כך שניתן להשוות בצורה רחבה את מחיר המבצע למחירים ללא מבצע. והרי התוצאות:
ברשת שופרסל, בדקנו תשעה סניפים ומצאנו 365 מבצעים פיקטיביים לעומת המחיר ללא מבצע בחודש דצמבר – כ-41 מבצעים פיקטיביים בכל סניף. כך לדוגמה מוצרי רוטב עגבניות ממותג "ברילה" (של היבואן הגדול שסטוביץ) נמכרים ב"מבצע" של 2 ב-28 ש״ח, כלומר יחידה אחת ב-14 ש״ח, כשאותו מוצר בדיוק נמכר בחודש דצמבר ב-10 ש״ח. וזה המחיר שבו הוא נמכר ללא מבצע, כך שיכול להיות שפערי המחירים גדולים אפילו יותר.
ברמי לוי מצאנו קצת פחות – בדקנו 10 סניפים ומצאנו 228 מבצעים פיקטיביים. לדוגמה, שישיית גולדסטאר (של "טמפו") שנמכרת ב"מבצע" ב-32.90 ש״ח – המחיר בדצמבר היה 29.90 ש״ח ללא מבצע.
כך מצאנו עוד ועוד דוגמאות בכל הרשתות שבדקנו – מחסני השוק, יוחננוף, ויקטורי וקרפור (למרות שבקרפור היו הרבה פחות – מבצע מדומה אחד בלבד בסניף בהשוואה לחודש דצמבר).
מדובר בתופעה שבעולם כבר מתייחסים אליה כהטעיה מכוונת ואסורה של הצרכנים, ופיתחו פתרונות. גם בישראל הרשות להגנת הצרכן פרסמה בשנת 2022 תזכיר חוק שהציע פתרון לנושא, אך מאז לא היתה התקדמות. לאור הנתונים החדשים שחשפנו, פנינו לרשות הגנת הצרכן וקראנו לה להתניע מחדש את הטיפול בתופעה.
