התמונה הזו צולמה ביום שישי, בבריכות התעשייתיות של מפעלי ים המלח. לקחנו את חברי לובי 99 לסיור במפעלים כדי לראות בעיניים איך הופכים את משאב הטבע הזה, ששייך לכולנו, להמון המון כסף שמגיע לחברה אחת – כימיקלים לישראל (כי״ל), שבה שולט עידן עופר.
בגלל טבעו המיוחד של ים המלח, עלויות ייצור האשלג בו נמוכות דרמטית ממכרות האשלג בעולם. למעשה ממש אפשר לאסוף שם את המחצב הזה בכפית, בניגוד למכרות אחרים בעולם בהם משקיעים הון בכרייתו. התנאים המיוחדים האלה מאפשרים לכי"ל לגרוף כבר שנים רבות רווחי עתק מהאשלג שבים המלח.
למרות שמדובר במשאב לאומי – הציבור לא רואה כמעט כלום מהרווחים האדירים של כי״ל. גם אחרי חקיקת חוק "ששינסקי 2", שהיה אמור להעלות את המס שכי״ל תשלם על רווחים עודפים, כי"ל מצאה דרך לעשות תעלולים חשבונאיים ולא לשלם שקל לקופת המדינה.
זה מצב לא הגיוני ולא קביל. לפני כשבוע וחצי נפגשנו עם בכירי רשות המיסים כדי לראות איך מוודאים שכי"ל תשלם מס כחוק, וברגע שתוקם ממשלה חדשה נחדש את המאבק על עתיד זיכיון ים המלח.
מפעלי ים המלח פוגעים בסביבה, שואבים מים בצורה לא מרוסנת (כפי שקבע בשבוע שעבר בית המשפט בעתירה שהגישו אדם טבע ודין), ובסוף גם משלמים סכומים נמוכים לקופת המדינה.
המצב הזה צריך להשתנות, וזה לא יקרה מעצמו. הזיכיון הנוכחי על ים המלח, שניתן לכי״ל בשנות ה-90, יסתיים בשנת 2030. זה נשמע כמו עוד המון זמן, אבל כבר עכשיו מוכרע גורלו של ים המלח. אם לא נפעל לשינוי אקטיבי – ים המלח יינתן שוב לטייקון, שימשיך לעשות באוצר הטבע הזה מה שבא לו.
רוצים לעזור לשינוי הזה לקרות? הצטרפו ללובי 99: https://bit.ly/2MmExlF
