ים המלח נמצא בסכנה וכעת יש הזדמנות היסטורית, ממש מעבר לפינה, לשנות את כללי המשחק, להבטיח את עתיד ים המלח ולאפשר לציבור לקבל את חלקו ההוגן מאוצר הטבע הזה. כדי לממש את ההזדמנות הנדירה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' צריך לקבל החלטה אמיצה, לעמוד מול כ"יל ולבטל את זכות הקדימה שיש לה על כל זיכיון עתידי, זכות שעלולה למנוע מכל גורם אחר להתמודד על קבלת הזיכיון. אנחנו נעשה הכל כדי לגרום לזה לקרות.
מאז נרכשה על ידי משפחתו של הטייקון עידן עופר, בשנות ה90, כי"ל הוכיחה שוב ושוב שהדבר היחיד שחשוב לה זו שורת הרווח שלה תוך פגיעה חמורה בים המלח עצמו ובסביבה המקיפה אותו. רווחי הענק, הפגיעה הסביבתית והניצול המוגזם של המשאב ששייך לכולנו לא הספיקו לה וכל העת היא גם מנסה להתחמק בכל דרך אפשרית מתשלומים שהיא חייבת למדינה לפי חוק.
עכשיו סוף-סוף יש לנו הזדמנות להשתחרר משליטתה ההרסנית של כי"ל בים המלח, ללמוד מטעויות העבר ולקבוע כללים חדשים שיבטיחו שבעל הזיכיון ישמור על ים המלח ועל הסביבה, וגם יעביר למדינה ולציבור את חלקו הראוי ברווחים. אולם בפני מימוש ההזדמנות החלומית הזו עומד מכשל מרכזי – זכות הקדימה שקיימת לכי"ל בכל זיכיון עתידי.
תנאי הזיכיון הנוכחי מחייבים את המדינה במכרז חדש להציע לכי"ל את הזיכיון ראשונה, ורק אם כי"ל תבחר לסרב להמשיך לנצל את מכרה הזהב שעשתה לעצמה, תוכל חברה אחרת לקבל את הזיכיון. המשמעות היא שלאף חברה אחרת אין תמריץ בכלל לנסות להתחרות בכי"ל כי המשחק מכור מראש. כי"ל יודעת את זה, ולכן יכולה להפעיל לחץ ולגרום למדינה לקבוע את תנאי הזיכיון העתידי כך שימשיך לשרת אותה וישאיר את ים המלח בידיה הנצלניות לעוד דורות קדימה.
לא נשמע הגיוני, נכון? ובכן, זה לא הגיוני. זכות הקדימה לבעלת הזיכיון נקבעה בשטר הזיכיון כשכי"ל עוד הייתה חברה ממשלתית בשנת 1961, עם הגבלות אחרות ואינטרסים אחרים שהניעו אותה. למדינה יש כיום את כל ההצדקות הכלכליות והמשפטיות לבטל את הזכות הזו, ומהלך דומה כבר נעשה בעבר. עכשיו היא רק צריכה לשתות "מיץ אומץ" ולעמוד איתנה מול כי"ל, אבל זה לגמרי אפשרי.
לכן פנינו למשרד האוצר, שעוסק בימים אלו בתכנון הזיכיון העתידי, ודרשנו את ביטול זכות הקדימה בזיכיון. אסור להפקיר שוב את ים המלח לאינטרסים ולניצול הקר של כי"ל.
כדי שלא יגנבו לנו את ים המלח לעוד דורות קדימה, חזקו אותנו במאבק והצטרפו אלינו: https://bit.ly/40fQL2a
