בעולם של היום אנחנו פשוט טובעים בכמות מידע לא מאומת: תכנים ממומנים, פרסומות סמויות, פייק ניוז שמהונדס על ידי בינה מלאכותית ומאות דיווחים בקבוצות וואטסאפ וטלגרם בלי שום בקרה – עד שפשוט איבדנו את היכולת להבחין מהו דיווח מהימן ומה לא, ואין לנו את הכלים לנטר אי-דיוקים בזמן אמת. במיוחד בגלל זה אנחנו חייבים חופי מבטחים תקשורתיים שבהם המידע מחויב לעמוד בסטנדרטים של אתיקה עיתונאית. וזה בכלל לא עניין של ימין או שמאל – מה שמשנה הוא שהמקום שממנו זורם ואליו מתנקז המידע לציבור, יהיה שמור. אנחנו צריכים במות מרכזיות שבהן הצלבת מקורות ובדיקת עובדות הן סטנדרט; יש זכות תגובה הוגנת; יש שקיפות מלאה לגבי מי עומד מאחורי המשדר ומרוויח ממנו; ואם נעשתה טעות – חובה לתקן אותה. אלו כללים שנועדו לשמור על המידע המועבר לציבור. נכון, היום הם לא מספיק נאכפים, אבל מה הצעת חוק השידורים עושה? מבטלת אותם כליל, במקום להגביר את האכיפה. הציבור לא צריך חוק שהופך את הטלוויזיה לעוד רשת חברתית, הוא צריך חוק שמקדם הגנות על מהימנות המידע החדשותי ושומר על כללי אמינות ואתיקה. לציבור לא מגיע פחות מזה. צפו בדברים שאמר בדיון הלוביסט הציבורי שלנו, בעז אקרמן: גם לכם חשובה עיתונות עצמאית ונקייה מאינטרסים כלכליים?