גם לכם נמאס לחיות בפקקים? לתכנן יציאה בהתאם לשעות העומס? לתרגל איפוק במשך שעות של ישיבה מאחורי ההגה? אז חשוב שתדעו שזה לא חייב להיות ככה. המציאות הזו היא תוצאה של החלטות מדיניות – וניתן לשנות אותה.
ישראל נמצאת היום בפיגור של עשרות שנים בהשוואה לעולם המפותח: השכונות גדלות ומספר כלי הרכב קופץ, אבל המסילות, הנת"צים והרכבות המהירות לא מדביקים את הקצב. הפקק הוא הסימפטום; הכשל הוא במדיניות, בפערי תכנון ובניהול לא מספק של המערכת מלמעלה.
בלובי 99 אנחנו פועלים לשנות את זה מהשורש: אנחנו עובדים מול כל גורמי המקצוע בממשלה, ודוחפים להפסיק לטפל בפקקים על ידי תיעדוף הרכב הפרטי וסלילת כבישים נוספים שרק מתמרצים עוד מכוניות פרטיות על הכביש ומחמירים את צוואר הבקבוק – ולהתחיל לתעדף תחבורה ציבורית. אנחנו דוחפים להאצה של פרוייקטי המסילות שמגדילים קיבולת, ליישום רחב היקף של סלילת נת"צים יעילים והסדרי העדפה לאוטובוסים, ולהקמה של רשויות תחבורה מטרופוליניות שינהלו את התחבורה לפי הצרכים בשטח ולא לפי אינטרסים פוליטיים – כפרויקט לאומי ראשון במעלה.
בשבוע שעבר התראיינה הלוביסטית הציבורית שלנו, יעל שכטר-סיטמן, לכתבה בחדשות 12 שנותנת במה לאנשים ולמשפחות שבקצה, שמבזבזים שעות בכל יום על הכביש, אבל גם חושפת את השורש: שנים של הזנחה תחבורתית, תכנון בלי תחבורה ציבורית, ותעדוף כמעט אוטומטי של רכב פרטי.
כל עוד המדינה לא משנה כיוון, הפקקים רק ילכו ויחמירו. אנחנו נמשיך להיות בכנסת, בוועדות, ומול משרדי הממשלה – כדי שהפקקים יהיו בעיה שהמדינה פותרת, לא מציאות שחיים איתה.
