166 מיליארד שקלים מכספי הפנסיה של כולנו מושקעים במניות של חברות ציבוריות בבורסה בישראל. למעשה, הציבור הוא הטייקון האמיתי כאן, כאשר הרווחים של אותן החברות אמורים לשמש להבטחת ההכנסה שלנו ביום בו נצא לפנסיה, ולא לרכישת עוד וילה בסביון או מטוס פרטי.

אך למרות שהציבור הוא בעל המניות העיקרי בחברות, הוא אינו מחליט מי יהיה בדירקטוריון, לא מי ייקבע מה תהיה האסטרטגיה העסקית של החברה, או יחליט מה יהיה שכר המנכ"ל למשל.

אז מי כן מחליט? בדרך כלל מנהלי ההשקעות בגופי הפנסיה, ועדות חיצוניות, או המנהלים עצמם בחברות השייכות לציבור. בעקבות ירידה בכוחם של הטייקונים ועלייה בכמות הכסף המנוהל בקרנות הפנסיה, חברות רבות עברו ממודל של בעל שליטה (בעל מניות מרכזי) למודל ללא גרעין שליטה (בו הציבור מחזיק ברוב המניות דרך גופי הפנסיות).

בעיקרון, המעבר למודל ללא גרעין שליטה הוא דבר מבורך, אבל המעבר הביא עמו קשיים (צפויים) של הענקת כוח רב מדי למנהלים – מדובר במספר מצומצם של אנשים, מאותה המִילְיֶה, השולטים בסכומי כסף אדירים בשם הציבור. חולקים ומחלקים לעצמם תפקידים, ולא ברור האם הם פועלים לטובתם שלהם או לטובת הציבור.

הסערות האחרונות סביב הליך המינוי של הדירקטורים בבנק הפועלים, התערבות של הרגולטור במינוי של יו"ר דירקטוריון שופרסל וההאשמות המופנות כלפי יו"ר פז נפט מוכיחות כי יש כאן בעיה, די צפויה יש לומר.

כבר לפני כמעט שנה פרסמו משרד המשפטים ורשות ני"ע קול קורא לציבור להציע פתרונות לבעיה. ביחד עם "צדק פיננסי" הגבנו אליו בנייר עמדה מקיף. יש שינויים שאפשר וצריך לבצע בחוק החברות כדי להתאים אותו למצב החדש, מה שיקטין מאוד את הסכנות הטמונות בשלטון המנהלים.

עברה שנה, הבעיות רק מחמירות ולא נעשה שום צעד לפתרון הבעיה. אז נכון, קורונה והכל, אבל המצב לא ייפתר מעצמו ועדיף לפעול בהקדם כדי שלא תיווצר פגיעה חמורה בכספי הפנסיות שלנו, שגם ככה ניזוקו מהמשבר הכלכלי החריף.

אנו עובדים מול השחקנים הרלוונטיים כדי לקדם פתרונות שיתאימו את כללי הממשל התאגידי בישראל – לחברות ללא גרעין שליטה.

רוצים לעזור לנו לשמור על כספי הפנסיות של הציבור? הצטרפו עכשיו ללובי הציבור: https://bit.ly/3mNInT3