בשנים האחרונות חברות ציבוריות גדולות, כמו למשל חלק מן הבנקים, עברו תהליך של עזיבה של גרעיני השליטה שלהן (לדוגמה שרי אריסון מכרה בשנה שעברה את מניותיה בבנק הפועלים בבורסה). אם פעם רוב הבנקים היו מוחזקים בידי טייקונים, היום יש מעבר של הבנקים, ושל חברות ציבוריות בכלל, למודל של חברות ללא גרעין שליטה, כלומר שהמניות מבוזרות וחלק ניכר מהן מוחזק בידי כספי הפנסיה של הציבור באמצעות חברות הפנסיה והביטוח.
אז אם הטייקונים מעבירים את השליטה שלהם בבנקים ובחברות נוספות, זה נשמע טוב, נכון? אנחנו חושבים שזה כיוון בהחלט חיובי, אבל רק בתנאי שמסדירים את היחסים בין בעלי המניות בחברה – הציבור (באופן ישיר או באופן עקיף דרך חברות הביטוח) לבין ההנהלה הבכירה, שלמעשה אמורה לפעול לטובת אותם בעלי המניות.
הסכנה בכך שאין "בעל שליטה" שיפקח על ההנהלה הבכירה, היא היווצרות של "שלטון מנהלים", כלומר ריכוז מוגזם של כוח בידי ההנהלה, שתקדם את האינטרסים האישיים שלה במקום של החברה ובעלי המניות. בלי שיהיה מי שיעצור אותה, ההנהלה יכולה לסדר לחבריה משכורות עתק ובונוסים גם בלי קשר לביצועיהם, לקחת סיכונים שיגדילו רווחים לטווח הקצר אבל יפגעו בחברה לטווח הארוך, לעשות עסקאות עם נושאי משרה ומקורבים, והכל על חשבון הציבור.
משרד המשפטים והרשות לניירות ערך, פרסמו לאחרונה "קול קורא" שמבקש מהציבור להציע התאמות של החוקים לעידן של חברות ללא גרעין שליטה. לרוב האזרחים אין באמת את הזמן והיכולת להתעמק בכתיבת הצעות בנושא כל כך מורכב, ולרוב המגיבים לקריאה שכזו הם משרדי עורכי הדין הגדולים המייצגים את הטייקונים והתאגידים הגדולים. בדיוק בשביל זה יש לובי ציבורי שייצג את האינטרס של הציבור הרחב בנושאים הכלכליים.
השבוע הגשנו את נייר העמדה שלנו ושל שותפינו בצדק פיננסי בו ביקשנו לבצע שינויים דרמטיים בחוקים החלים על חברות שכאלו, כמו הגברת העצמאות של הדירקטוריון של החברה על ידי מינוי דירקטורים עצמאיים והגברת האחריותיות שלהם, התאמת שכר ההנהלה לביצועי החברה לטווח ארוך כדי לחייב אותה לפעול לטובת החברה, קביעת איסור על ביצוע עסקאות עם נושאי משרה, פיקוח של הרשות על עבודת הביקורת הפנימית בחברות ועוד.
הצטרפו אלינו ועזרו לנו להמשיך לחזק את כוחו של הציבור מול התאגידים והחברות הגדולות – https://bit.ly/37Cef6h
