הבוקר נערך דיון על סעיף מרכזי ברפורמה בבנקאות, שנועדה לפתוח את שוק כרטיסי האשראי לתחרות. למרות שהיו להם 4 שנים שלמות להיערך לכך, הבנקים באים עכשיו, רגע לפני שהסעיף הזה נכנס לתוקף ובלי שום נתונים שתומכים בעמדתם, ומבקשים לדחות את יישומו ״בגלל הקורונה״. אבל טוב שיש לובי ציבורי – הצלחנו למנוע את הפגיעה ברפורמה, ולגרום ליו״ר ועדת הכלכלה של הכנסת להתחייב שהוא יעקוב מקרוב אחרי יישום הסעיף הזה בפרט והרפורמה בבנקאות בכלל. צפו בדברים שאמרה בדיון מנכ״לית הלובי, עו"ד לינור דויטש.
**
ארבע שנים עברו מאז סייענו להעביר את הרפורמה בבנקים, שמטרתה להכניס תחרות בשוק הבנקאות. חלק מרכזי ברפורמה עסק בהפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, במטרה ליצור תחרות במתן האשראי.
הכוונה המקורית בעת חקיקת הרפורמה הייתה לא לאפשר לבנקים לשלוט בהנפקת כרטיסי אשראי (ובמסגרות האשראי הנלוות לכרטיסים אלה), אלא להותיר עניין זה לחברות כרטיסי האשראי. אבל אחרי לחצים אדירים של הבנקים, הוסכם על פשרה: הבנקים יוכלו להמשיך להנפיק כרטיסי אשראי, אבל אחרי 4 שנים שני הבנקים הגדולים – פועלים ולאומי – יפחיתו 50% ממסגרות כרטיסי האשראי, כדי לאפשר לבנקים הקטנים יותר ולחברות כרטיסי האשראי המופרדות להתחרות בהם.
ארבע השנים חלפו, הדד ליין כמעט הגיע, אבל פועלים ולאומי כמעט ולא הפחיתו כלום מהמסגרות כרטיסי האשראי. עכשיו הם צועקים "קורונה" ורוצים דחייה של הדד ליין 'עד אחרי הקורונה' והקטנה של היקף המסגרות אותם הם היו אמורים לשחרר לטובת התחרות. ואם זה לא מספיק – הם גם לא מביאים אף נתון שמוכיח את טענתם.
הנתונים היחידים שהובאו לדיון היו אלה שאנחנו הוצאנו מדוחות בנק ישראל ומהדוחות הכספיים של הבנקים. הנתונים האלה מוכיחים שמסגרות כרטיסי האשראי מהן נדרשים פועלים ולאומי להפחית 50%, מגיעות לניצול מירבי של 25%.
המשמעות: בניגוד לטענת הבנקים, לא צפויה שום פגיעה בצרכנים. כפי שהצגנו בנייר העמדה ששלחנו לחברי הכנסת (לינק בתגובות), אם באמת מטרת השינוי הייתה טובת הצרכנים, הבנקים היו מתחייבים לא לקצץ במסגרות ללקוחות, למשל לכאלה שפרנסתם נפגעה בתקופת הקורונה.
רוצים לעזור לנו להיאבק בבנקים למען הגברת התחרות בשוק? הצטרפו עכשיו ללובי הציבורי.
