ההתנהלות הביזיונית שגרמה לאסון נחל אשלים, האסון הסביבתי מהכבדים ביותר שהתרחשו במדינת ישראל, היא דוגמה עצובה במיוחד לזלזול בסביבה שלנו – אם באכיפה או בהרתעה. אנחנו בלובי 99 נלחמים את מלחמתו של הציבור, ומבקשים לייצר מצב שבו אדישות וקלות דעת שפוגעות בסביבה – נושאות מחיר ברור וכבד, זאת כדי ליצור הלימה בין חומרת המעשה ותוצאותיו לבין הענישה, וחשוב לא פחות מכך – להרתיע את המזהמים הפוטנציאליים הבאים.
בדיוק לשם כך הגענו לפני שלושה שבועות לבית המשפט העליון, וטענו שלדעתנו היה ראוי שבית המשפט ישית אחריות אישית על ההנהלה הבכירה בגופים המזהמים באסון נחל אשלים, רותם אמפרט וכי"ל. בית המשפט התעקש כי ההליכים המתאימים להטלת אחריות אישית הם הפלילי והתאגידי, למרות שהבאנו לתשומת לב השופטים כי החקירה בעניין מתמשכת מעל ל-7 שנים ללא סיום נראה לעין, וכי גם אם תוטל אחריות אישית במסגרתה, אין סיכוי שתחולל הרתעה אפקטיבית.
והנה, ממש לפני מספר ימים פורסם שהחקירה הפלילית בעניין אסון זיהום הנפט בעברונה הסתיימה בקול ענות חלושה, אחרי שנים ארוכות: עבודות שירות וקנס מגוחך לשני מנהלים שהודו באחריות מוגבלת. ככה מייצרים הרתעה? ידענו מה אנחנו אומרים לבית המשפט העליון לפני שלושה שבועות, ידענו טוב מאד.
בהמשך לדיון בבית המשפט העליון, ופסק הדין בו ציינו השופטים שקצב התקדמות החקירה רחוק מלהניח את הדעת ופוגע באינטרס הציבורי, פנינו למשטרה הירוקה (זרוע הפיקוח וההרתעה האחראית על אכיפה פלילית על מעשים הפוגעים בסביבה) וליועצת המשפטית של המשרד להגנת הסביבה בדרישה לקדם את החקירה בעניין אסון נחל אשלים, ולהשלימה בזמן הקרוב. אם לא תושלם החקירה בזמן סביר, נבחן את כל האפשרויות העומדות לרשותנו, לרבות הגשת עתירה נוספת. אז לא יוכלו לומר לנו שהגענו להליך הלא נכון.
ההרתעה האפקטיבית של נושאי המשרה צריכה לקרות כאן ועכשיו, לא שם ואחר כך. אנחנו נמשיך לעקוב ולפעול על מנת למצות את הדין עם כל המעורבים, זאת כדי שגופים יחשבו פעמיים לפני שיאפשרו זיהום ופגיעה בסביבה.
עדיין לא חברים בלובי הציבורי שנאבק למען האזרחים במדינה? הצטרפו אלינו עוד היום בתרומה כפי יכולתכם
