מבקר המדינה הכניס לתוכנית העבודה שלו לשנה הבאה בחינה של משק הפוספטים. מה זה אומר, ולמה שיהיה לנו אכפת מזה?
במדינת ישראל יש שלושה משאבי טבע – גז טבעי, ים המלח, ופוספטים – משאב הטבע שאף אחד לא שמע עליו, חוץ מעידן עופר, שמחזיק באמצעות ICL בזיכיון לכרות פוספטים בנגב ולהפוך אותם לערימה של כסף. אפילו בממשלה לא כל כך מכירים ומתעניינים בפוספטים, ולכן בשנים האחרונות מתקבלות שם החלטות שגויות, סותרות, וכאלה שלא מסתמכות על מידע עצמאי – אלא על מידע שמגיע באופן בלעדי מ-ICL עצמה.
ככה המדינה הגיעה למצב שבריכות שפכים מיושנות – שאחת מהן כבר קרסה לתוך נחל אשלים וגרמה לנזק סביבתי חסר תקדים – מורחבות במקום להיסגר. הסיבה לכך היא שלטענת החברה לא משתלם לה לבנות בריכה חדשה, כי עתודות הפוספטים שיש לה יספיקו רק ל-5 שנים. מצד שני, החברה רק עכשיו קיבלה זיכיון להמשיך לכרות פוספטים לתקופה של 20 שנה, עד שנת 2045, כי לטענתה יש עתודות שיספיקו עד אז. כלומר פעם אחת החברה טוענת שיש לה עתודות רק ל-5 שנים ובפעם השנייה – ל-20 שנים. מה נכון? מה שמשרת את האינטרס של החברה.
כמה כסף המדינה מרוויחה מזה? כלום בפיתה. על הזיכיון שניתן לחברה לאחרונה היא שילמה למדינה רק 16 מיליון ש"ח, על משאב טבע שממנו היא מרוויחה מיליארדים. ואם זה לא מספיק, אז במקום 5% תמלוגים למדינה לפי החוק, ICL משלמת פחות מ-2%, כי מאפשרים לה לנכות הוצאות, והתשלום שלה של מס ששינסקי, שאמור להכניס כסף לקרן העושר מרווחים על משאבי טבע, הוא אפס עגול.
לפני חצי שנה הבנו שאם המדינה לא רואה את הכשלים, צריך שמבקר המדינה יראה אותם. לכן פנינו במכתב לאנשי המבקר, הצגנו להם את כל הכשלים שאנחנו מכירים (וזה לא מעט) ונפגשנו איתם. הם הבטיחו לבדוק. בתחילת החודש, חברי הכנסת יוראי להב-הרצנו, מטי הרכבי וקארין אלהרר הגישו לוועדה לביקורת המדינה בקשה לקיים הצבעה בוועדה שתחייב את מבקר המדינה לפתוח בבדיקת החלטת הממשלה לקדם את הכרייה בשדה בריר. אנחנו הגענו לדיונים וביקשנו להעמיק את הבדיקה לכלל משק הפוספטים. ובאמת, אנשי המבקר הכריזו שעבודת הביקורת הרחבה – שאותה ביקשנו – תיכנס לתוכנית העבודה לשנת 2026. נתחיל מלמצוא את הכשלים, הצטרפו אלינו, ויחד נוכל לתקן.
