רק מה קורה עם החוק הזה 12 שנים אחרי? לפני כשבועיים הגשנו לבית המשפט העליון עתירה נגד המפקח על המכרות. למה? כי הוא החליט, על דעת עצמו, מבלי לקיים את חובותיו מכוח החוק לצמצום הריכוזיות, להעניק ל-ICL (באמצעות חברת-הבת רותם אמפרט) זכויות כריה במשאב הפוספט, עם הכנסות שנתיות של מיליארדי $, למשך 20 שנים. משאב הפוספט הוא משאב טבע שמצוי בבעלות הציבור והחוק לצמצום הריכוזיות קובע שאי אפשר לחלק אותו ל-1% – וגם לא ל-ICL – ככה באהלן-אהלן, אלא צריך לבחון אם ההקצאה הזו מגדילה את הריכוזיות ואת הכוח של החברה.

אלא שהמפקח על המכרות החליט להקצות את המשאב הזה – שמשלשל לכיס של ICL מיליארדי $ מידי שנה, בעוד הציבור הרחב מקבל תמלוגים מגוחכים בשיעור של 3% בלחץ – מתחת לרדאר, בניגוד להוראותיו של החוק לצמצום הריכוזיות, בהליך מנהלי שעושה רושם שהקשר בינו לבין מנהל ציבורי תקין הוא מקרי, אם בכלל. כך למשל, הוא העניק ל-ICL את הזכויות במשאב הפוספט בעקבות "זכייתה" ברישיון חיפוש במסגרת הליך לא תחרותי שנדמה כתפור למידותיה (לא מפליא שהיא הייתה היחידה להשתתף בו ו"לזכות" בו). וכך למשל, הוא העניק לה את הזכויות לאחר שהעניק לה "תעודת תגלית" על הזכויות הללו, למרות שהיא לא גילתה שום דבר. כלומר: תעודת תגלית מלאכותית. כך למשל, למרות שהתחייב במפורש בפני הוועדה לצמצום הריכוזיות, שאמורה להבטיח את האינטרס הציבורי בהקצאות של משאבים חיוניים, שהוא יתייעץ איתה לקראת סוף שנת 2024 כשיבקש להעניק מחדש זכויות במשאב הפוספט, הוא פשוט דילג מעל ההתחייבות הזו בתירוץ שהוועדה בחרה לא לייעץ בשלב רישיון החיפוש ולכן אין צורך לשוב ולהתייעץ איתה בשלב זכויות הכריה.

לצפייה בכתבה המלאה https://bit.ly/40MtGoX

12 שנים אחרי והזנב ממשיך לכשכש בכלב. על הגב של כולנו. ומהמקפצה. אבל לא נוותר. הגשנו את העתירה וזה יהיה אחד המאבקים הכלכליים המורכבים והחשובים שננהל. כמובן, נצטרך אתכם איתנו https://bit.ly/4jpULH0