הייתם מכניסים הביתה איש מקצוע שרימה בעבר לקוחות? ברור שלא. אז איך זה שבמכרזים של מיליארדי שקלים, המדינה דווקא כן מוכנה לעשות את זה? לפני כל שירות שאנחנו לוקחים אנחנו עושים תחקיר של ממש, נכנסים לגוגל לבדוק המלצות, מחפשים את חוכמת ההמונים בפייסבוק, וקוראים ביקורות כדי לוודא שאותם אנשי מקצוע שיעניקו לנו שירות יהיו מספיק אמינים. בעולם המקצועי קוראים לזה Fit & Proper כשירות ונאותות. אבל מה שעבור כולנו הוא היגיון בריא, עדיין לא מוסדר כמו שצריך ברכש שמבצעת מדינת ישראל בעשרות מיליארדי שח בשנה פנינו לחשבת הכללית במשרד האוצר ונדחוף לשינוי המצב. הרכש הממשלתי עומד על עשרות מליארדי שקלים בשנה מסלילת כבישים ובניית תחנות כוח ועד שירותי בריאות נפש ומסגרות חינוך כמו הוסטלים. זו אחת הדרכים של הממשלה לבצע את תפקידיה, והיא חייבת לוודא שמי שמספק את השירותים הללו הוא ספק שאפשר לסמוך עליו. כדי שמשרדי הממשלה יוכלו לשקול שיקולים כאלה כמו רמת האמינות של החברה שאיתה מתקשרים האם החברה הזו או אחת הדמויות הבכירות בה רימו שותפים או לקוחות קודמים ועוד צריך נוהל מסודר, וזה נמצא במגרש של החשבת הכללית במשרד האוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו. לכן פנינו אליה במכתב רשמי, הדגשנו את נחיצות העניין ודרשנו גיבוש נוהל כשירות ונאותות מחייב. נמשיך לעדכן.