ממשיכים לעמוד על המשמר ולהצליח לבלום מחטפים: אתם אוהבים להאזין לרדיו באוטו, בזמן הבישולים והניקיונות או כשאתם עושים ספורט? התדרים שעליהם משדרות התחנות הן משאב ציבורי מוגבל ששווה כסף. השבוע הצלחנו לבלום בכנסת מחטף שימנע קיום מכרזים שוויוניים ופומביים על רישיונות לשידור רדיו. מה זה אומר ולמה זה חשוב? הנה הפירוט הקצר:

שוק הרדיו הפרטי בישראל פועל על-פי חוק במתכונת איזורית, כאשר כל תחנה משדרת באיזור מסוים בהתאם לזיכיון שקיבלה אחרי שזכתה במכרז פומבי. הרעיון בקיום מכרז נובע מכך שתדרי הרדיו – שנחוצים לשידור של התחנות – הם משאב ציבורי מוגבל, ובמילים אחרות: הם שייכים לציבור ואין מספיק מהם. לכן, לפני שהמדינה מעניקה לידיים פרטיות משאב ששייך לציבור ושווה מיליונים, היא צריכה לקיים מכרז, בו יזכה מי שיעמוד באופן הכי טוב בקריטריונים של החוק. המטרה – מיקסום השירות והתועלת לציבור. כשלא מתקיים מכרז, גופים פרטיים עושים שימוש למטרות רווח במשאב ציבורי, בלי שהמדינה בחנה אם הם ממקסמים את התועלת לציבור.
הצעת החוק הנוכחית שאושרה השבוע לקריאה ראשונה בוועדת הכלכלה מבקשת להאריך שוב את תקופת הזיכיון עד 2033, אחרי הארכות חוזרות ונשנות של תקופות הזיכיון, כבר קרוב לשני עשורים. לאחר מכן, לפי ההצעה, אותם בעלי התחנות יכולים לזכות ברישיון לשידור בפריסה ארצית לתקופה של 15 שנה שתוכל להיות מוארכת שוב ושוב, לעוד ועוד תקופות, ללא מכרז חדש. אנחנו היינו בדיון והצלחנו לבלום את המהלך. דרישתנו התקבלה, ונקבע כי כאשר המדינה תצא למכרזים חדשים, לא תהיה אפשרות ליותר מהארכה אחת, קצרה יותר. כמו כן, התקבלה בקשתנו שגם ההארכה הבודדת הזו תהיה מלווה בהחלטה מנומקת שתפורסם לציבור; ולבסוף, התקבלה עמדתנו לפיה במכרזים יינתן ביטוי יותר הולם לשיקולי מגוון, כמו שפה, תרבות ומורשת.
ממשיכים לעבוד בשבילכם