משתתפת: מרב דוד

הגשה: כרמל נמש

—–

מרב דוד: נסענו, חברים שלי אמרו לי שאנחנו צריכים להגיע לנחל שרף. ושזה קרוב למפעלי הפוספטים של צין ואורון.

קריינות:  לא ככה דמיינתם שנתחיל פרק, נכון?

מרב דוד: הם הראו לי תמונות. הנוף באמת היה נראה מאוד יפה ובלתי נגוע ולכן יצאנו לשם לקמפינג של שלושה ימים.

כרמל נמש: אז זה סיפור על קבוצת חברים שחשבו שהם יורדים לטייל בדרום ומצאו את עצמם בסיור לימודי או סיור במסגרת העבודה?

מרב דוד: לא, רק סיור לימודי וגם נאלצתי לבשל שלושה ימים וזה היה סיור לימודי בכמה תחומים. הסיפור היה כזה. כן, נסענו לנחל  שרף ובדרך עברנו דרך מפעלי הפוספטים של רותם אמפרט כימיקלים לישראל, שממוקמים אי שם בנגב, קצת אחרי דימונה.  ואתה ככה נוסע בתוך הנוף הבתולי ופתאום אתה מגיע למפעלים ודי מהרגע שהגענו למפעלים, הבנתי שאני בסיור לימודי. הרבה מאוד שלטים של "שטח פרטי אסור להיכנס", אבל …

קריינות:  אבל ברור לנו שהיא נכנסה

מרב דוד: בעצם הוייז מראה לי שזאת הדרך היחידה להגיע לנחל שרף. אז אנחנו ממשיכים ואנחנו מוצאים את עצמנו בעצם בתוך מכרה.

קריינות:  תוך כדי נסיעה מרב מתחילה לראות את זה

מרב דוד: קילומטרים על קילומטרים של נוף הרוס. זה פשוט נורא לראות, זה שובר את הלב.

קריינות:  אח"כ היא תוודא עם החברים שזו לא רק היא

מרב דוד: אני אח"כ שאלתי את החברים שלי שהיו במכוניות נפרדות- לא רק אני שמתי לב שאני במן סיור לימודי. באמת, קשה לפספס את ההרס של הטבע שם. זה, זה נראה פשוט נורא. בעצם משני הצדדים שלך גלי אבנים ומאחוריהם פשוט נוף מרוסק. באה מכונה ופשוט ריסקה את ההרים המדבריים והפכה אותם לאיזה תל אבנים מכוער. ואתה מנסה להסביר לילדים למה הנוף פה הרוס ואתה מקבל שאלות תמימות כמו "מה, אז כל מה שהם רוצים זה כסף? לא אכפת להם מהנוף?" שאלות של ילדים הם תמיד בול בפוני. וכן, זאת אומרת, זה קילומטרים על קילומטרים שאתה שואל את עצמך למה, למה זה טוב? האם הנזק הזה היה שווה את התועלת לאזרחי ישראל? וזאת באמת שאלה שהיא אה היא לא פשוטה לענות עליה.

קריינות:   היי, אני כרמל ואתם על פרק נוסף של מלכוד 99, הפודקאסט של לובי 99. בכל יום ראשון, צוות הלובי מתכנס לישיבה, שנפתחת בסבב "מה נשמע" כזה. אנחנו קוראים לו "סבב הדלחות", אבל לצורך העניין –  זה הזמן לספר סיפורים לפני שמתכנסים לענייני עבודה. באחת הישיבות האחרונות, מרב דוד, סמנכ"לית הלובי,  החלה לספר על הטיול לנחל שרף, וכמובן, גם על הדרך אליו. אבל, הסיפור הזה הרבה יותר גדול מהטיול של מרב – זה סיפור על הרבה כסף, פגיעה בטבע, ש.. קשה לאמוד את נזקיה; וכמובן טייקון עוצמתי, ומדינה שפשוט נרדמה.  אז הפעם במלכוד 99 –  ממלכת הפוספטים של עידן עופר

♬ <פתיח >   ♬

כרמל נמש: אהלן מרב, מה נשמע?

מרב דוד: אהלן כרמל, מה שלומך?

כרמל נמש: אני בסדר גמור. מה איך החזרה לשגרה? לכנסת? אחרי הקורונה.

מרב דוד: אל תגיד שגרה כי כאילו אומרים שגרה ואז השגרה מתקלקלת.

כרמל נמש: לא, אבל תראי, כאילו היו בחירות ועוד בחירות וקורונה ועוד קורונה ועוד סגר,

מרב דוד: ועכשיו מלחמה.

כרמל נמש: ומלחמה ואנחנו אחרי הכל, נכון להיום מרב מבלה בכנסת בשבועות האחרונים.

מרב דוד: נכון, ויש לנו ועדת כספים.  

כרמל נמש: אז איך הולך? איך העבודה? מה את יכולה לספר לנו?

מרב דוד: אני התגעגעתי לכנסת ממש, אין מה לעשות. זו בסוף ה, הזירה שבה אנחנו מרגישים מאוד בנוח.

כרמל נמש: ברשותך אנחנו נשים בצד את השמחה הזו, על ממשלה חדשה וכנסת מתפקדת, בואי נחזור אל עולם הפוספטים. מי השחקנים שאנחנו מדברים עליהם?

מרב דוד: אז "כימיקלים לישראל", החברה בבעלות הטייקון עידן עופר, אני מניחה שרוב המאזינים שלנו מכירים אותה בעיקר מהבעלות שלה על זיכיון ים המלח. כריית האשלג בים המלח. העניין הוא שיש לישראל עוד אוצרות טבע. אה אחד מהם זה באמת פוספטים. פוספט זה פשוט חומר גלם שמשמש בתעשיית החקלאות ותעשיית המזון וכורים אותו בין היתר בנגב. יש מספר מכרות. אחד זה אזור צין ואורון. השני זה במישור רותם. יש עוד איזה מכרה ליד ערד ו, ובעצם,

מרב דוד: המכרות האלה, למה הנוף נהרס? כי בעצם מכרה זה אזור נורא, נורא, נורא גדול שהאדמה בו בעצם נגרסת כדי למצות   את החומרים מתוך האדמה שהם בעצם אותו פוספט שאליו רוצים, רוצים להגיע. אממ,

כרמל נמש: אוקיי, אז זה המפעלים

מרב דוד: אז, אז, ל"כימיקלים לישראל" יש חברת בת, קוראים לה "רותם אמפרט". היא מחזיקה את הזיכיון גם על מכרות הפוספטים וגם על מפעלי הפוספטים. יש לה, ויש לה את הזכות לכרות וגם את  הבעלות על המפעלים שאגב, נקנו בזמנו ממדינת ישראל והגיעו בסופו של יום, ימינו אנו, ל, לחברה בישראל שמחזיקה את שרשור החברות האלה והיא כאמור בבעלות עידן עופר.

כרמל נמש: אוקיי. אז יש לנו את החברה לישראל שהיא מחזיקה באותן החברות. במקרה הזה את אומרת שיש להם גם את הזכות לכרות וגם את הזכות למפעלים. נראה לי שכדאי להבהיר פה למאזינים. מדובר בשני דברים שונים.  

מרב דוד: יש הסכם חכירה ויש זיכיון. זה מורכב וזה כל מיני סוגים של הסכמים נקרא לזה שונים. אז בוא נגיד כדי לפשט שיש את המפעלים ויש את המכרות וזה לא אותה זכות בדיוק. עכשיו, מי השחקנים עוד בסיפור הזה שאנחנו הולכים לספר?

 אז יש לנו את משרד האנרגיה שהוא מי שאחראי על אוצרות הטבע של מדינת ישראל. יש לנו את משרד האוצר שאחראי גם על הכיס של הציבור ברמת הרפורמות הכלכליות. הוא גם אחראי על הכיס של הממשלה שזה תקציב המדינה וגם את המשרד להגנת הסביבה שהתפקיד שלו פה להיות המתריע בשער.

כרמל נמש: זאת אומרת, שהממשלה מצד אחד כבא כוחה של המדינה, היא מנהלת גם את העניין הכספי, גם את העניין של להעניק את המשאבים אבל גם לפקח שלא הורסים אותם כביכול

מרב דוד: שלא הורסים את הטבע, נכון. אבל זה נכון בכל סיפור. בכל סיפור יש אינטרסים שונים שמיוצגים ע"י משרדי ממשלה שונים.

כרמל נמש: אוקיי, אבל בסופו של דבר, אנחנו מדברים על שלושה שחקנים ממשלתיים ועוד שחקן אחד פרטי שממלא פה שני תפקידים שונים שהיו יכולים בעולם אחר להיות ממולאים ע"י שני שחקנים.

מרב דוד: נכון.

כרמל נמש: אנחנו מדברים על כי"ל, על משפחת עופר שמחזיקים גם את המכרות וגם את המפעלים.

מרב דוד: נכון.

כרמל נמש: ויש לנו עוד שחקנים?

מרב דוד: אנחנו.

כרמל נמש: הציבור?

מרב דוד: שהפכנו להיות שחקן בסיפור הזה, כן.

כרמל נמש: אם שמים שניה בצד את הטבע שהוא עוד שחקן בפני עצמו ש…אפשר להכניס אותו תחתינו אולי. אה…ביחד איתנו.

מרב דוד: אני יודעת, כן, טבע הוא חתיכת שחקן. בסוף הוא יראה לנו מה זה עוד, כשאנחנו נמשיך להתעלל בו שוב ושוב.

מרב דוד: אני אגיד לך למה אגב הטבע הוא שחקן. כי בסוף כשאתה רואה את ההרס הגדול הזה של הטבע, זה מכניס לך דרייב שחבל על הזמן להמשיך ללכת ולהיאבק את המאבק הזה.

כרמל נמש: אז אנחנו סקרנו את כל השחקנים, איך לובי 99 נכנס לתמונה?

מרב דוד: או. יום אחד מגיע אלינו מידע, מישהו מרים אלינו טלפון.

כרמל נמש: זה כבר נשמע מאוד מסתורי ומעניין.

מרב דוד: תראה, זה קורה לנו מדי פעם.

כרמל נמש: שמה? שמישהו אנונימי…

מרב דוד: לא, זה לא היה אנונימי. פקידים בממשלת ישראל. אני יודעת שהם לא אוהבים את המילה פקידים. אנשי מקצוע בממשלת ישראל מבינים במקרים רבים שהלובי הציבורי יכול לעזור להם לקדם את האינטרס הציבורי בתוך הממשלה. אז מה שקרה פה, קיבלנו טלפון מגורם מקצועי כלשהו שאומר לנו "תשמעו, כימיקלים לישראל, כי"ל, הולכת לקבל בחינם למספר שנים את מכרות הפוספטים בנגב, את כולם. הם כבר שלה בזיכיון אבל הזיכיון עומד להסתיים,  והולכים להאריך את הזיכיון באופן אוטומטי בלי לדרוש שום דבר".

<מעבר>

קריינות:  לפני שנמשיך, בואו ננסה להבין מהו זיכיון; ותהיו איתי, כי הקדשתי הרבה זמן עד שמצאתי נוסח מתאים. למען הגנה על זכויות יוצרים, חשוב לי להבהיר ההגדרה אינה שלי, אלא של מבקר המדינה, אי שם בשנת 2012. המבקר תיאר זאת כך: "ממשלת ישראל, העניקה במהלך השנים.. ל,גופים פרטיים ולחברות שונות, זכויות לחיפוש ולהפקה של משאבי טבע, יקרי ערך, בתחומי מדינת ישראל". עוד הוא הוסיף ש- "על פי החקיקה הקיימת, והנוהג בעולם הכלכלה המודרני, מוטלת על אותם גורמים פרטיים, חובת תשלום תמלוגים למדינה בגין המשאבים שהפיקו". ולמקרה שתהיתם.. המבקר התייחס, גם לתמלוגים עצמם, באומרו ש.." על תמלוגים אלו, לשקף "ערך שוק הוגן" של השימוש בנכסי הטבע."

<מעבר>

מרב דוד: אנחנו ברגע הראשון חשבנו שמה שצריך לדרוש זה, זה תמלוגים כי זה מה שכי"ל משלמת על הפוספטים. אחר כך גילינו שיש שם סיפור הרבה, הרבה יותר מסובך. אבל לפני שיצאנו לדרך, אמר לנו אותו, אותו גורם מקצועי שהרים לנו טלפון. "האמת היא שנדמה לי שזה מאבק אבוד, אבל זה כל כך לא בסדר שלדרג המקצועי תכלס אין, אין רצון לצאת למאבק נגד כי"ל, אז אני חושב שאולי אתם תהיו מוכנים לצאת למאבק הזה"

קריינות:  אני שוב עוצר את מרב, כי שוב חשוב להבהיר- הטלפון? של אותו גורם מקצועי? אז הוא מאוד חשוב. אבל לא היה יוצא ממנו כלום, אם לובי 99, לא היה עוסק בנושא מלכתחילה. ב-2015, בחרו חברות וחברי לובי 99 את התמלוגים ממשאבי הטבע, כנושא לפעילות צוות הלובי. חמש שנים אחר כך, הם יוסיפו למערכה, גם את המאבק בלוביסטים של המזהמים. ובגלל שכבר עצרתי כדי לציין את זה, אז רק מוודא ש.. אתם כבר חברים שלנו. אם אתן או אתם עדיין לא הצטרפתם ללובי 99, אז.. לא הבנתי, למה אתם מחכים? כנסו ל- lobby99.org.il והצטרפו ממש עכשיו, תאמינו לי, לא תצטערו.

<מעבר>

מרב דוד: ואנחנו יוצאים למאבק. ואנחנו מתחילים לבדוק.  וניסינו להבין בעצם מה אנחנו רוצים.   אז אמרתי קודם. הדבר הראשוני שחשבנו שצריך לדרוש מכי"ל זה תמלוגים נוספים. אחר כך הבנו שבעצם יש פה גם סיפור סביבתי מאוד עמוק. אני רגע אנסה להסביר למה הממשלה בכלל מעלה בדעתה לתת למספר שנים אוצר טבע בחינם לטייקון שזה תכלס מה שהולך לקרות, אלא אם כן נצליח לעצור את זה. הזיכיון למכרות הפוספטים נגמר השנה, 2021. הזיכיון למפעלים מסתיים רק ב-2024. הממשלה רוצה להוציא למכרז את כל תעשיית הפוספטים ביחד ב-2024.

אורן אהרוני: כדי להבין על מה מרב מדברת, פנינו אל משרד האוצר, ושם אמרו לנו באופן ברור: ביקשנו שייערך מכרז או לפחות פרסום מסמך גלוי לבחינה האם יש חברות אחרות שרוצות להשתתף במכרז. ביקשנו גם לפתוח את כל נושא התמלוגים והמיסים. אנחנו מופתעים שמשרד האנרגיה קיבל החלטה מבלי לעשות זאת. במשרד האנרגיה זועמים ומוכיחים שמשרד האוצר ידע שמתכוונים להאריך את הזיכיון ולא דרש מכרז או פתיחת נושא המיסים. בין שמשרד האוצר שינה את דעתו ובין שלא ויש בין אגפיו מחלוקת, זה המקום לומר שלפי המדינה, בגלל תרגילים חשבונאיים, כיל נמנעת מתשלום של מאות מיליוני שקלים, מס ששינסקי, על שימוש במשאבי טבע. אז למה להאריך להם את הזיכיון לפני שפותרים המחלוקת והם משלמים את חובותיהם? על זה לא קיבלנו תשובה.

מרב דוד: אתה יודע מה? אני מוכנה לקבל את הטיעון הכלכלי שלהם שיש בזה היגיון להוציא את הכל ביחד. עדיין, יש כאן אוצר טבע ששייך לציבור שנותנים אותו בלי מכרז למספר שנים בחינם. לגורם כלכלי מאוד, מאוד חזק ואני אומרת לך, אנשים בתוך הממשלה שלא מסכימים עם העמדה הזו שבגדול מוביל אותה משרד האנרגיה, אומרים אין פה רצון וכוח לריב עם כי"ל וזה לא לעניין. אז התחלנו לבדוק. אמרנו אופציה אחת זה העלאת תמלוגים. התמלוגים של הפוספטים הם די נמוכים ממילא ותהינו איפה פה שורש הבעיה והגענו לסיפור הסביבתי.

מרב דוד: זה לא רק ההרס הזה שדיברנו עליו בהתחלה שאתה רואה במכרות. כל תעשיית הפוספטים מייצרת נזק סביבתי שכדי לשקם אותו, יהיה צריך להשקיע כבר בהרס הקיים מאות מיליונים של שקלים. כנראה משהו בסביבות 300 מיליון, אולי יותר. אם מחר בבוקר לצורך העניין, יש איזשהו שינוי שגורם לזה שאו לא משתלם להמשיך פה את תעשיית הפוספטים או שגורם אחר זוכה במכרז, לא ברור בכלל האם כימיקלים לישראל שיצרה את הנזק הסביבתי הזה, בכלל אחראית על לתקן אותו.

כרמל נמש: לי בתור מה שנקרא הדיוטות, נראה שכאילו, אותי לימדו ששברת, שילמת. אז נראה לי הכי הגיוני, אבל למה במקרה הזה זה לא ברור?

מרב דוד: בסביבתי זה המזהם משלם.

כרמל נמש: ולמה אנחנו לא יכולים להצביע על כי"ל כגורם שזיהם לצורך העניין?

מרב דוד: אז אנחנו לחלוטין יכולים. העניין הוא שבאופן אמיתי, גם אם היום המשרד להגנת הסביבה נוקט בסיפור הזה עמדה שהיא עמדה מאוד פרו סביבה והגורם די היחיד שמוכן להתעמת מול כי"ל, באמת של החיים כמו שאומרים, הם לא עשו כלום עד היום. ו…

כרמל נמש: הם לא עשו כלום כי אין להם יכולת או כי בולמים אותם מהאוצר או האנרגיה?

מרב דוד: לא, אני חושבת, אני חושבת  שעד היום גם הם לא ממש טיפלו בזה. זה היה מן תפוח אדמה לוהט כזה. "רותם אמפרט"  היא גורם שאחראי ל-80% מהפסולת התעשייתית במדינת ישראל. זאת אומרת, אתה פותר את סוגיית "רותם אמפרט", אתה פותר סוגייה מאוד, מאוד משמעותית של פסולת תעשייתית ועד היום לא טיפלו בסוגייה הזו של מחויבות כספית לטיפול בפסולת תעשייתית. פשוט המשרד לא טיפל. אף אחד אחר בוודאי לא טיפל.  אז בעצם אנחנו היום ממקדים את המאבק שלנו במשרדי הממשלה ואנחנו לוחצים עליהם לחייב את כי"ל להשקיע ולשלם משהו על זה שהם מקבלים את ההערכה הזו בחינם. דרישה אחת זה העלאת התמלוגים והדרישה השנייה היא כיסוי החובות הסביבתיים.

כרמל נמש: שזה משהו שהמדינה לא עושה היום כשהיא יכול להיות דוחה את הזיכיון, נכון?

מרב דוד: נכון, לחלוטין, מה זאת אומרת? משרד האנרגיה אומר, אני,

כרמל נמש: דוחה את הזיכיון ולא אכפת לי.

מרב דוד: נותן להם את זה לשלוש שנים ואני לא מתכוון לתת להם עוד חובות. מבחינתי זה בסדר גמור לא להטיל עליהם לא תמלוגים ולא את החובות הסביבתיים של מאות מיליונים. אני חושב שזה לגמרי לגיטימי ואנחנו נאבקים בעמדה הזו. ובעצם,

כרמל נמש: אוקיי.

מרב דוד: הסיבה שאנחנו אמנם אמרו לנו בהתחלה שזה קרב אבוד, אבל הקרב הזה עוד לא נגמר. זה כי בינתיים א', אנחנו הערנו את כל השחקנים שדי נמנמו, ושתיים, יש מחסום להארכת הזיכיון. למחסום הזה קוראים ועדת הכספים של הכנסת. ובינתיים, באמת משרד האנרגיה שהבין שמאזן הכוחות קצת השתנה, לא מביא את הסיפור הזה לוועדת הכספים. ברגע שזה יגיע לוועדת הכספים, יהיה פה חתיכת קרב.

כרמל נמש: מההיבט הסביבתי.

מרב דוד: מההיבט של כמה כי"ל תשלם על זה שהיא מקבלת מתנה מהמדינה 3 שנים של זיכיון שכרגע משרד האנרגיה רוצה להעניק אותו בחינם.

כרמל נמש: אני מנסה כן להבין את ההיגיון של משרד האנרגיה. בסוף הוא שחקן ממשלתי כמו משרד האוצר והמשרד לאיכות הסביבה. יש לו אינטרס שטובת המדינה היא זו שתנצח בסיפור הזה.

מרב דוד: אז הוא אומר, אני רוצה לעשות את המכרז ב-2024. כרגע אני, ואגב כשאנחנו שואלים אותם לגבי החובות הסביבתיים, אז הם אומרים, "זה שמשרד להגנת הסביבה יטפל". במסגרת הרישיונות שלהם, במסגרת כל מיני היתרים שהם נותנים למפעלים. משרד האנרגיה עונה, בעיניי די בצדק כי קיימת סכנה כזו. מפעל צין כבר סגור היום. זאת אומרת, הפסיקו לייצר בו פוספטים. המפעל הגדול, רותם, כמובן עדיין עובד וגם אורון. אבל הנה מפעל אחד נסגר. למה זה קשור? כי משרד האנרגיה אומר, אם לצורך העניין כי"ל לא תקבל את שדה בריר שזה שדה הפוספטים, מכרה הפוספטים הבא שהיא רוצה לקבל ויש עליו כבר עשרות שנים של מאבק כי גרים לידו תושבים והתושבים האלה מתנגדים. אם היא לא תקבל את המכרה הזה, אולי היא תחליט לא להמשיך את תעשיית הפוספטים בישראל. עכשיו לא ברור איך יוכרע המאבק הזה. תאורטית בעוד ארבע, חמש, עשר שנים, אולי תחליט מדינת ישראל, לי זה נשמע מאוד מרחיק לכת, אבל תאורטית זה יכול לקרות שאין תעשיית פוספטים בישראל. ואז הנזק הסביבתי של המאות מיליונים נופל על הקופה הציבורית. אגב, זה קורה בעולם. בפלורידה יש מקרה של מפעל פוספטים שלא לקחו ערבויות כאלה. המפעל נסגר, יש שמה זיהום סביבתי שאלוהים יעזור. עשר שנים אחרי שהמפעל נסגר עדיין לא סיימו לטפל בו. זה אגב נפל על ממשלת ארצות הברית וממש לאחרונה, בגלל שהזיהום הסביבתי לא טופל עדיין, והייתה כנראה, אמורה לקרוס איזה, איזה בריכה של פסולת תעשייתית, פינו שמה בתים והיה בלגן שלם כי זה, זה אירוע שצריך לטפל בו הזיהום הסביבתי.

כרמל נמש: אוקיי, הזכרת את המונח הזה בריכה של פסולת תעשייתית, זה מחזיר אותי לאסון שהיה בדיוק באותו אזור לפני כמה שנים.

מרב דוד: נחל אשלים.

כרמל נמש: בנחל אשלים.

אורן אהרוני: 7:20 קיר בגובה של שישים מטרים, ביום שישי, לפתע קרס, ואז כמיליון ליטרים חומציים זורמים כמו צונמי לתוך נחל אשלים.

מרב דוד: זה אגב היה הטריגר שהתחיל, אני מסמנת, המשרד להגנת הסביבה כמי שמוביל את המאמץ לדרוש את הפיצוי הזה או את התשלום הזה על הזיהום. אבל בעצם הייתה כבר ועדה פנים ממשלתית שבה הדבר הזה הוסכם. העניין הוא שכרגע כשצריך לממש את ההסכמות וצריך לדרוש מ"כימיקלים לישראל" את הכסף, פתאום אה, כולם התעוררו באסון נחל אשלים. אמרו וואו, יש פה זיהום סביבתי מטורף, פסולת תעשייתית בכמויות אדירות, אנחנו צריכים לעשות עם זה משהו. אמרתי לך, המשרד להגנת הסביבה לא עשה עם זה כלום שנים. פתאום הם ראו כזה אסון אקולוגי חמור וכולם הבינו שצריך לעשות משהו.

אורן אהרוני:  8:09 בקרוב צפויה החלטה של משרד האנרגיה לעבור לדיון בוועדת הכספים בכנסת. זאת לא הפעם הראשונה שהמדינה נותנת הטבות לכיל, על חשבון הציבור ללא הסבר מספק. והנה עוד רגע מבחן לקראת החלטה סופית. מה יגבר, האינטרס של כיל? או האינטרס הציבורי? 8:28

כרמל נמש: את מדברת על זה ועל זה שהייתה ועדה פנים ממשלתית ועל האסון שהיה הטריגר והלובי בדיוק נכנס לתמונה. אז מה עושים היום?

מרב דוד: אז אמרתי לך. אנחנו מפעילים לחץ על כל משרדי הממשלה. יש לנו שיתוף פעולה לא רע של התקשורת בעניין הזה. ואנחנו בעצם מכינים את הקרקע לוועדת כספים. להבנתי הסיבה שמשרד האנרגיה הבין שהוא לא יכול להגיע לוועדת כספים עם ההצעה שלו של לתת שלוש שנים בחינם את המתנה הזו לכי"ל, זה כי כאמור, משרדי הממשלה התחילו לנהל את המאבק הזה באופן יותר בוטה ובדרך כלל ממשלה לא נוהגת להגיע לכנסת כשאין הסכמות בתוכה. ועכשיו בעצם מנסים לראות אם אפשר  להגיע להסכמות האלה. ולהגיע לוועדת כספים שכבר יש הצעה ממשלתית סגורה. שאם היא תהיה הצעה לא טובה, אז יהיה צריך לנהל עליה קרב בוועדת כספים. ואם היא תהיה הצעה טובה, אז מעולה, ניצחנו במאבק.

כרמל נמש: אוקיי. מה ההערכה שלך? מה יקרה בסוף?

מרב דוד: אני חושבת שיש פה סיכוי ש, שכי"ל תיקח אחריות על, על האירוע הזה. יש מצב.

כרמל נמש: כן, את חיובית?

מרב דוד: אני תמיד אופטימית אחרת מה?

כרמל נמש: אוקיי.

מרב דוד: אבל אני חושבת שפה אני לא רק אופטימית. אני חושבת שבאמת יש סיכוי כי יש פה טיעון חזק. יש פה טיעון חזק למה לא יכול להיות שהם יקבלו את הזיכיון ככה בלי שום בעיה.

כרמל נמש: בתחושה שלי גם המשרד לאיכות הסביבה התעורר בשנים האחרונות 

מרב דוד: הוא עדיין משרד חלש אבל באמת, לפעמים אפשר לבוא ולהגיד כאן צריך לשים את הגבול. ואני חושבת שהוא לא לגמרי לבד במאבק שלו ואני חושבת שאפשר לשים פה, לשים פה גבול ולהגיד חברים, עד כאן. כאילו יש פה מתנה לטייקון ואין שום סיבה לתת אותה.

כרמל:   אוקיי, נסיים עם האופטימיות הזאתי. תודה רבה מרב.

מרב:     תודה.

♬ <סיכום> ♬

קריינות:  אז מה היה לנו? עידן עופר אחד, שמחזיק בכי"ל, שלה, זיכיון לכריית פוספטים בנגב, ועוד אחד, להפעלת מפעלי הפוספטים, בכל זאת – צריך לעשות משהו עם מה שנכרה מהאדמה. נזכיר, ש,הזיכיון הראשון, של המכרות, כן?, הוא מסתיים ממש השנה, 2021. משרד האנרגיה, כלומר מדינת ישראל, החליטה להאריך את זיכיון המכרות באופן באוטומטי, כך שיסתיים גם הוא ב-2024, אז כל תעשיית הפוספטים, כולל המפעלים, תצא יחד למכרז.

עכשיו, מעבר לסוגיית התמלוגים, שעליה אנחנו מדברים בכל פעם שזה מגיע למשאב טבע ציבורי, הפעם, הסיפור הסביבתי מתמקם במרכז הבמה. כפי שלמדנו ממרב, מפעלי הפוספטים אחראים ליותר מ-80% של הפסולת התעשייתית במדינת ישראל, וכן זה הזמן להזכיר גם את אסון נחל אשלים.

לפי מרב, בקרוב ההכרעה באשר להארכת הזיכיון, תגיע לוועדת הכספים של הכנסת. ותהיו בטוחים ש.. מרב, ולובי 99 יהיו שם כדי לוודא שהאינטרס הציבורי, כלומר שלנו, ישמר – "במידה ומשרד האנרגיה יאריך לכי"ל את הזיכיון," היא אומרת, "שיעשה זאת עם תמורה ראויה לציבור", ו"בתוכה הדאגה לשיקום הנזק הסביבתי".

עד שוועדת הכספים תתכנס לדון בסוגיה, זו ההזדמנות להודות לאורחת שלנו, מרב דוד. אנחנו מגיעים לסיומו של פרק נוסף ב,מלכוד 99  ואם יש לכם שאלות אז חפשו אותנו והצטרפו לקבוצת המאזינים בפייסבוק, או חפשו אותנו בטוויטר, מרב ואני כבר שם, ממתינים לדבר אתכם. חוץ מזה, באתר האינטרנט תוכלו למצוא מידע נוסף, ואם גם אחרי זה עדיין יישארו לכם שאלות, אז המייל שלנו הוא podcast@lobby99.org.il.

ממש לסיום בקשה – אם אהבתם את הפרק, אז עקבו אחרינו – זה רק ללחוץ על "פולוו", או דרגו אותנו, נגיד באפל, או השאירו תגובות. אגב לא חייבים או או, אפשר גם וגם. אה, ואל תשכחו לשתף את הפרק הלאה לחברים, משפחה ובעלים של מפעלי פוספטים, או מכרות, אנחנו לא שופטים.

אני הייתי כרמל נמש, ואנחנו נתראה בפרק הבא.

♬ <סגיר> ♬