את מי אמורה לשרת הפקת המשאבים של ים המלח – את הציבור או את כי"ל?!
חברת כימיקלים לישראל (כי"ל) חוזרת שוב ושוב על התנהגותה שלוחת הרסן: חומקת מתשלום מס ראוי ומפילה את הנזקים הסביבתיים מתהליך ההפקה על הציבור. אתמול הצגנו לצוות הממשלתי העוסק בים המלח מודל חלופי להפקת המשאבים שיתקן את כשלי הזיכיון הנוכחי, לקראת תום הזיכיון ב-2030. אין זמן לחכות, עכשיו זה הזמן הקריטי להשפיע על איך ייראה ים המלח בעשרות השנים הקרובות.
**
במהלך הפגישה הצגנו מודל מפורט, המבוסס על ניתוח השוואתי משפטי וכלכלי מעמיק, שיאפשר גם שיקום סביבתי של ים המלח.
המודל שהצגנו מתבסס על כמה עקרונות חשובים, בראשם: ים המלח הוא משאב ציבורי שאת הרווח העיקרי ממנו צריכה לקבל המדינה. מעבר לכך המודל נותן ביטוי לעוד דבר חשוב מאוד: ים המלח הוא מפעל קיים ורווחי עם סיכון נמוך, המשמעות היא שמי שיקבל את הזכות להפיק ממנו משאבים בעצם מקבל "תרנגולת שמטילה ביצי זהב" וזה עוד יותר מחזק את הטענה ששיעור גדול מהרווחים צריך לחזור לציבור.
מה הכוונה בסיכון נמוך? בדרך כלל בעולמות משאבי הטבע, למשל בכל הנוגע להפקת גז, חברות מקבלות רישיון לחיפוש, בשלב שבו הן צריכות להשקיע משאבים רבים ועלולות בכלל לא למצוא את הגז, במקרים כאלו הסיכון שהן לוקחות גבוה מאוד ולכן, כדי לתמרץ אותן לקחת אותו, המדינה מוכנה לקחת שיעור נמוך יחסית מהרווחים העתידיים של החברות.
המצב בים המלח שונה לחלוטין, כאן מדובר בנכס של המדינה, עם מכירות מוכחות של מיליארדי שקלים בשנה, הסיכון כמעט לא קיים. לאור זאת, הצענו מודל בו המדינה מהווה מעין שותפה של החברה הפרטית, ולמעשה ממשיכה להחזיק בנכס עצמו – בים המלח – ובתשתיות המרכזיות אבל את הפעילות הטכנית של הפקת המשאבים וההפצה שלהם היא מעבירה לידיים פרטיות. כך, למדינה יש גישה ישירה לרווחים, שחלק מסוים מהם חוזר למפעיל, וכן סמכויות חשובות מאוד של פיקוח על פעילות ההפקה.
ההשראה למודל הזה הגיעה בין היתר מהשוק הפרטי, ובפרט מהאופן בו רוב שותפויות הגז (כמו קבוצת דלק של תשובה, וישראמקו של קובי מימון) לא יודעות להפיק גז מהבחינה הטכנית – לכן יש את שברון, שותפה שהיא גם המפעילה הטכנית. אבל השותפות כולן נהנות מהרווחים. בעצם המסר הוא פשוט: מה שטוב עבור יצחק תשובה וקובי מימון טוב עבור המדינה.
שמחנו לפגוש צוות ממשלתי רחב, ממשרד האוצר בהובלת החשב הכללי ועם נציגות מרשות המסים, משרד הכלכלה והחברה להגנות ים המלח. הצוות שמולו אנחנו פועלים כבר כשנה הוא רציני בקיא בפרטים וקשוב. אמנם לא על הכל היו הסכמות, אבל כן הסכימו איתנו שיש בעיות עמוקות במודל הנוכחי, ושיש ההצדקה להגדיל את חלק המדינה ברווחים, וצורך במנגנוני בקרה אפקטיביים, כל אלו נקודות קריטיות שישפיעו רבות על עתיד ים המלח. הפגישה הזו לא תהיה האחרונה, ובסופה דיברנו גם על המשך העבודה מול הצוות שמגבש את המודל העתידי של ים המלח.
אסור לאפשר למצב הנוכחי בים המלח, בו כי"ל גם מרוקנת את הים וגם נהנת כמעט מכל הרווחים, להמשיך. מסכימים? הצטרפו עכשיו ללובי 99 וסייעו לנו להציל את ים המלח: https://bit.ly/42cYH3G
