חברת "כימיקלים לישראל" (כי״ל) של עידן עופר נמצאת ברשימת החברות המזהמות ביותר בישראל, שנה אחר שנה. אבל משום מה, ראשי רשויות רבים בנגב, שתושביהן סובלים מהזיהום של כי"ל, לא רק שותקים אלא גם מקדמים את האינטרסים של כי"ל בכנסת ובממשלה. איך זה קורה ומה עושים כדי לעצור את זה?
כי״ל, כמו חברות אחרות, מצאה דרך מלוכלכת להרוויח על חשבון הציבור: היא תורמת לרשויות מקומיות בשלל תחומים, מקבלת מהמדינה החזר של 23% על התרומה מכיוון שהיא מוכרת לצורך זיכוי מס, "קונה לעצמה" תדמית טובה ונקיה של "תרומה לקהילה", והכי חשוב – זוכה ל"קשר שתיקה" ולנאמנות של הרשויות המקומית הסמוכות, שפעמים רבות ממש זקוקות לכסף.
התרומות הללו של כי"ל בכסות של "אחריות תאגידית", סותמות לרוב התושבים וראשי הרשויות את הפה, והן בין ההשקעות היותר משתלמות לחברה – כמה מאות אלפי שקלים לשנה עשויים להיות מאוד משמעותיים לרשות המקומית הסמוכה, יחד עם היותה של כי״ל מעסיקה גדולה של תושבי האזור ומשלמת דמי ארנונה על המפעלים שלה. מי ירצה להתעסק איתה? או במילותיה של תושבת ערד בכתבה של "שקוף" בנושא (בתגובות): "כי"ל נותנת פירורים ומקבלת חיילים".
אנחנו נאבקים מול כי״ל בכל החזיתות לטובת הציבור הרחב. בין היתר, אנו פועלים כדי לחייב שקיפות של שמות התאגידים שתורמים לרשויות המקומיות כך שאלו יופיעו באתר האינטרנט של הרשות, וכדי להחיל את חובות השקיפות גם על תאגידים שתורמים לרשויות בדרכים עקיפות, וכבר פנינו בנושא למנכ״ל משרד הפנים ולרשות התאגידים.
מול הטקטיקות האלו של כי״ל אנחנו צריכים אתכם איתנו. הצטרפו אלינו עכשיו: https://bit.ly/3QNE88E
