לחברת כימיקלים לישראל (כי״ל), שבבעלות הטייקון עידן עופר, יש כבר עשרות שנים זיכיון בלעדי על כריית משאבי הטבע מים המלח. משפחת עופר וחברת כי״ל כבר הרוויחו מיליארדים ממשאבי הטבע הללו, ששייכים לכולנו, אבל למרות שמדובר במשאב לאומי – הציבור לא רואה כמעט כלום מהרווחים האדירים הללו.
ב-2030 תסתיים תקופת הזיכיון של כי״ל על ים המלח. עד אז המדינה אמורה להכריע מי יחזיק בזיכיון ב-40 השנים הבאות, מה יהיה חלקו של הציבור ברווחים מים המלח וכיצד שומרים טוב יותר על הטבע הנדיר בים וסביבתו.
הצוות הממשלתי שדן בהיערכות לסוף תקופת הזיכיון פרסם את מסקנותיו לפני כשנה וחצי, אבל השאיר הרבה נושאים בלתי פתורים. אבל יש דבר אחד ברור – ככל שהזמן יעבור ונתקרב לשנת 2030, ההחלטות יתקבלו בלחץ ובחיפזון, מה שיגדיל את הסיכוי שהזיכיון יישאר בידי עידן עופר וכימיקלים לישראל.
פנינו לפני 4 חודשים למשרד האוצר עם בקשת חופש מידע בניסיון להבין טוב יותר איך הממשלה מתכוננת לתום תקופת הזיכיון.
ביקשנו לדעת האם משרד האוצר מפקח על ההשקעות שעושה כעת חברת כי"ל במפעלי ים המלח – לפי החוק, המדינה צריכה לאשר את ההשקעות של כי״ל במפעלי ים המלח ב-10 השנים לפני שנגמר הזיכיון, כדי לוודא שהחברה לא מקצצת בהוצאות ומפסיקה להשקיע במפעל. ביררנו האם הוקם צוות לקביעת מחיר המינימום לזיכיון. הצוות הממשלתי החליט שייקבע מחיר מינימלי, ואם לא תהיה הצעה גבוהה ממנו – מפעלי ים המלח יועברו לחברה ממשלתית. בנוסף, שאלנו איך משרד האוצר מתכונן לתרחיש שבו לא תתקבל הצעה מספיק טובה, ומפעלי ים המלח יועברו לחברה ממשלתית. הרי החברה הזו עדיין לא קיימת.כל הדברים המאוד מסובכים האלה צריכים לקרות תוך פחות מעשר שנים. במונחים של החלטות ממשלה ומכרזים, הזמן הזה יעבור מאוד מהר, ואחריהן אנחנו חוששים שעידן עופר יקבל שוב את הזיכיון על ים המלח. אותו עידן עופר, שלפי החוק צריך לשלם על הרווחים שיש לו מהשימוש באוצר הטבע הזה, אבל לא מוכן לשלם ולו שקל אחד נוסף.
אנחנו מנסים למנוע את המצב הזה ולוודא שהממשלה מתכוננת כמו שצריך לתום תקופת הזיכיון. אבל למרות שפנינו כבר לפני 4 חודשים, משרד האוצר עדיין לא מצא זמן לענות על השאלות שלנו. אנחנו ממשיכים להתעקש כדי שנוכל לקבל את המידע בהקדם.
רוצים לעזור לנו לשמור על ים המלח? הצטרפו עכשיו ללובי 99 https://bit.ly/3hUgve3
