בישראל, לראשי הרשויות המקומיות כוח רב: הם שולטים במליאת המועצה, לעיתים כמעט ללא אופוזיציה משמעותית, מחזיקים בסמכויות ביצועיות נרחבות ושולטים בתקציב הרשות. לכן, תפקידם של מבקרי הפנים הוא קריטי, מוטלת עליהם החובה לשאול שאלות קשות, לבדוק, לבקר, לאתר כשלים ולוודא שכספי הציבור מנוהלים באופן תקין. למרות זאת, ברוב המועצות המקומיות והאזוריות – אין למבקרים אפילו תנאים מינימליים לעבודה. כעת, לאחר שדרשנו זאת, משרד הפנים פרסם טיוטת צו חדש שמעגן את מעמד המבקר. זה חשוב, אבל לא מספיק – כי יש עוד עשרות רשויות שבהן בכלל לא מונה מבקר פנים, ודרשנו ממשרד הפנים לשנות זאת. למה בעצם זה כל כך חשוב? כי כשהכסף שלנו על הכף, אסור להישאר בלי שומר סף.
***
בישראל פועלות 257 רשויות מקומיות, מתוכן 175 הן מועצות מקומיות ואזוריות. למרות שהחוק מחייב גם אותן למנות מבקר פנים, עד היום, רק לעיריות הותקנו תקנות מסודרות שמעגנות את התקציב, התקינה והסמכויות של מבקר הפנים. במועצות המקומיות והאזוריות – לא. מאז 2020 אנחנו בלובי 99 פועלים להסדיר את המצב. כעת, משרד הפנים פרסם סוף-סוף טיוטת צו חדש שקובעת כי מועצות המונות מעל 10,000 תושבים יחויבו להעסיק מבקר פנים במשרה מלאה, עם צוות, תקציב והגדרת תנאי סף.
למה זה כל כך חשוב? הרשויות המקומיות מנהלות תקציב שנתי של כ־75 מיליארד ש"ח, מתוכו כ־52 מיליארד מוקצים לשירותים ישירים לציבור: חינוך, רווחה, תברואה, תחבורה, תשתיות. ביקורת פנימית אפקטיבית מבטיחה שכספי הציבור ינוהלו ביעילות ובאחריות.
לכן, הגבנו לצו ובירכנו על פרסומו, אך לצד זאת, התרענו על כך שבעשרות רשויות, לפי דוח מבקר המדינה, כלל לא מונה מבקר פנים. על כן, קראנו לקדם תיקון חקיקה שיחייב את משרד הפנים להפעיל את סמכותו שניתנה לו – להיכנס בנעלי הרשות ולמנות מבקר, אם זו לא מינתה בעצמה – בתוך פרק זמן קצוב ומוגדר. נוסף על כך, הצענו לקבוע מדרג של כלי אכיפה אפקטיביים כלפי רשויות סרבניות, לרבות התליית תקציבים או רישיונות – וזאת לנוכח העובדה שסמכות זו כמעט ואינה ממומשת כיום.
ביקורת אפקטיבית היא לא מותרות, היא אבן יסוד במינהל תקין והדרך לשמור על הכסף שלנו ולמנוע שחיתויות.
הצטרפו ללובי הציבורי שפועל לחיזוק המינהל התקין ברשויות המקומיות ?
