במהלך היום רצה ברשתות החברתיות הודעה ויראלית על מחטף בחסות המלחמה בנושא הקפאת חופש המידע. ואם תהיתם במה מדובר, ההסבר פשוט: האם דווקא בתקופת מלחמה, שבה הכאוס חוגג ויש חשיבות רבה לקבלת מידע ולקיום דיון ציבורי, המדינה תוכל לענות לציבור ששואל שאלות קשות – ״חכו לסוף המלחמה״? מה עם זכות הציבור לדעת?
**
לפני יומיים, משרד המשפטים פרסם תזכיר חוק שדוחה באופן רוחבי מועדים של החלטות ופעולות שלטוניות, למעט חוקים חריגים. התזכיר משתרע על פני 41 עמודים, אך נתנו רק יומיים להגיב עליו. לכן, בין שאר הדברים שאנו עושים, עברנו על התזכיר לעומק ובדקנו אילו חוקים הוחרגו ואילו לא הוחרגו מהארכת המועדים הגורפת.
גילינו שחוק חופש המידע, החוק שמאפשר לאזרח לקבל מידע ציבורי מהרשויות השונות – כלול בחוק.
כלומר, הרשויות יכולות להגיד לאזרח שמבקש לקבל מידע חיוני – ״חכה לסוף המלחמה״. מדובר באבסורד. דווקא בעת מלחמה ומשבר יש צורך בפיקוח של הציבור על פעולות הממשלה ובקיום דיון ציבורי ער. לכן, הגבנו לתזכיר(לינק בתגובה הראשונה), וביקשנו שחוק חופש המידע יוכנס לרשימת החריגים בהם המועדים לא יוארכו אוטומטית. הצענו הצעות חלופיות, כמו לקבוע אילו רשויות יוכלו לקבל הארכה ואילו לא, בהתאם לאופי פעילותן.
ראוי לציין שגם אנחנו בלובי 99 ,כארגון חברה אזרחית שנעזר רבות בבקשות חופש מידע, חוששים מפגיעה מהותית ולא מידתית ביכולת שלנו לפקח על הממשלה בשם הציבור.
פרט לנושא חופש המידע, התייחסנו לכך שאין לנצל את החוק הזה כדי לבצע תהליכים של קביעת רגולציה ללא קיום תהליך התייעצות עם רשות האסדרה. כמו כן, הצענו שלא לאפשר לחברות ממשלתיות לקבל החלטות בהרכב דירקטוריון חלקי, ללא אישור של רשות החברות הממשלתיות.
אנו נמשיך לעמוד על כך שהגישה של האזרחים למידע, לא תיפגע. תוכלו לקרוא את תגובתנו המלאה כאן
