בתיאוריה, תאגידים עירוניים הם כלי חשוב ברשויות המקומיות לביצוע משימות ביעילות ומהירות. במציאות במקרים לא מעטים התאגידים העירוניים – המכונים גם החברות הכלכליות – הפכו לכלי שמאפשר לראשי הרשות לעקוף

החוק קבע תקופת צינון של שנה לבכירים בשירות המדינה לפני שיעברו לעבוד בחברות עליהם פיקחו, אבל בפועל מעל 95% מהבקשות לקצר את תקופת הצינון לחודשים בודדים מתקבלות, מה שמייצר סכנה

בשנים האחרונות חברות ציבוריות גדולות, כמו למשל חלק מן הבנקים, עברו תהליך של עזיבה של גרעיני השליטה שלהן (לדוגמה שרי אריסון מכרה בשנה שעברה את מניותיה בבנק הפועלים בבורסה). אם

עוד לא התחיל החורף אבל נראה שפרצה מגפה ולא, לא מדובר בשפעת. כנראה שהון-שלטון זה עניין מדבק וגם חבר הכנסת לשעבר איתן ברושי (״העבודה״) החליט להצטרף לעמיתיו מהכנסת הקודמת, חברי

הצטערנו לשמוע שוב על דלת שהסתובבה לה נגד האינטרס של הציבור. חברת הכנסת לשעבר מירב בן ארי הודיעה כי היא הולכת לייעץ לחברת הלובי "קבינט" שמסייעת בין היתר ללקוחות כמו

הי, זו נועה זלצמן הלוביסטית שלכם/ן (זו שבאמצע התמונה). אתמול הייתה לנו פגישה במשרד המשפטים על תופעת הדלתות המסתובבות, במסגרתה בכירים בשירות המדינה עוברים לעבוד עבור הגופים עליהם פיקחו תוך

חברות הענק רוצות להשפיע על פוליטיקאים כדי שידאגו לאינטרסים הכלכליים שלהן. החוק בארץ לא מאפשר להן לתרום למפלגות ומועמדים (בניגוד למשל בארצות הברית) כדי למנוע את ההשפעה של בעלי ההון

טוב אז… זה לא בדיוק שמותר לו להסתיר מכם. למעשה על פי חוק אסור לו – אבל בפועל זה מה שקורה. במקרים רבים למרות שהן מחוייבות למסור מידע לציבור, הרשויות

איך חוק נולד? אצלנו בזכות הציבור! בהתחלה זה כואב, הרבה ועדות, ניסוחים ושכנועים אחר כך עובר הצבעה וכולם שמחים ופתאום איזה יופי – הוא נכנס לתוקף! אבל איך נוודא שהוא